GENESISBereishit

NoachLech Lecha

VayeiraChayei Sarah

ToldotVayeitzei

VayishlachVayeishev

MikeitzVayigash

Vayechi

EXODUSShemot

VaeiraBo

BeshalachYitro

MishpatimTerumahTetzaveh

Tisa

VayakheilPekudei

LEVITICUSVayikra

TzavShemini

TazriaMetzora

Acharei MotKedoshim

EmorBehar

Bechukotai

NUMBERSBemidbar

NasoBeha’alotecha

ShelachKorachChukat

BalakPinchas

MatotMasei

DEUTERONOMYDevarim

Va’etchananEikevRe’eh

ShoftimTeitzei

TavoNetzavimVayeilechHa’azinu

Vezot Habrachah

22 ויקהל

268

T he last two parashiot of the Book of Exodus, Vayakheil and Pekudei, relate how Moses and the people fulfilled God’s instructions to build the Tabernacle, fur-nish it, and make the garments for the priests who would officiate in it. In most

years, these two parashiot are read together.Specifically, parashat Vayakheil opens with Moses informing the people that working on

the Tabernacle does not supersede the Sabbath. He then tells them what materials God has asked them to donate and calls for volunteers to do the work. The people bring their donations and the artisans begin their work. The Torah is essentially here repeating para-shat Terumah, only changing the predominant verb from “you shall make” to “he made.” Similarly, much of parashat Pekudei is a repetition of the first half of parashat Tetzaveh with similar verb changes.

Rather than repeating so much of Terumah and Tetzaveh, the Torah could easily have summarized most of the action in Vayakheil and Pekudei in a few sentences. The fact that it does go into all the details means that there is a fundamental difference between the commands to build the Tabernacle and their implementation.

As we have seen, Moses was born with an innate, keen spiritual sensitivity. Besides this, he was granted a level of prophecy more sublime than that of any prophet before or after him. Finally, God gave Moses the commands to build the Tabernacle when he was on Mount Sinai and God had elevated him to a uniquely lofty spiritual level of existence. Clearly, then, Moses received and understood these commands in a very abstract, ethereal way. He “saw” the Tabernacle and its accoutrements in an extremely idealized form, even though he of course understood that they were meant to take on physical form as well.

In contrast, the Tabernacle described in these parashiot is consummately physical. The description of how the people donated the materials, tallied them, fashioned them into the various components and furnishings, brought them to Moses, and rested from work every Sabbath, leaves no doubt that a palpable, physical Tabernacle was being construct-ed—notwithstanding any coexistent spiritual dimension it might have possessed.

It is in order to highlight the difference between the abstract and the concrete Tab-ernacles that the Torah details the construction of the Tabernacle in these two parashiot. The difference is important because the “lower,” physical Tabernacle is the fulfillment of God’s will to make this world His home—not the abstract, idealized Tabernacle that Mo-

קהל22 ויVayakheil

Overview

269

ses envisioned on Mount Sinai.

The name of the parashah—Vayakheil—means “and he assembled,” referring to how Moses assembled the people when he came down from Mount Sinai to transmit God’s commands to build the Tabernacle. “Assembling” is not merely “collecting” or “gather-ing”; it signifies bringing together disparate entities to form a collective whole. Moses had to “assemble” the people when he transmitted these commands since the people had to build the Tabernacle as a collective whole, not as individuals. The Tabernacle’s purpose was to enable God’s presence to dwell among the entirety of the Jewish people. In order to fulfill this role, the wealth and materials that the people donated had to become “commu-nity wealth,” which meant that the people had to be “assembled” into a cohesive unit.

But as a name for the entire parashah, Vayakheil seems inappropriate, inasmuch as most of the parashah is devoted to detailing the particulars of the Tabernacle, as we said, empha-sizing the importance of each detail.

The answer to this apparent contradiction is that yes, each component of the Taberna-cle possessed a unique holiness and fulfilled a unique function, but only when it became part of the Tabernacle as a whole. The Candelabrum, for example, functioned as the Can-delabrum and fulfilled its spiritual functions only when it was placed in the Tabernacle together with all the other furnishings.

The lessons in the name Vayakheil, then, are as follows: First, every Jew is part of the collective reality of the Jewish people, whose existence is necessary for God’s purposes on earth to be fulfilled. And since all Jews are all part of this collective whole, no Jew is too high or too low on the ladder of spiritual status to work together with every other Jew. Second, every Jew is essential to the community, just as every detail of the Tabernacle was essential to its operation. Third, although we all have our individual, intrinsic worth, this unique identity does not truly assert itself until we identify with the Jewish people as a whole, just as the individual components of the Tabernacle did not begin to function until the entire edifice was erected.

Finally, this parashah teaches us that despite our own shortcomings and the imperfect nature of the reality we live in, we should never feel too inadequate to fulfill God’s will. It was the real-world Tabernacle that the people built, not Moses’ abstract, ideal Tabernacle on Mount Sinai, that God chose to dwell in. If we act with warmth, sincerity, and enthu-siasm, God crowns our efforts with success, and dwells in the Tabernacle we build Him out of our lives.1

1. Likutei Sichot, vol. 1, pp. 195-198, pp. 195-198, vol. 21, pp. 250-259; Hitva’aduyot 5743, vol. 2, pp. 1120-1121.

Overview Of Vayakheil

RASHI

CHASIDIC INSIGHTS

FIRST READINGויקהל

אמר וי ל ישרא בני ת־כל־עדת א ה מש ויקהל 35:1

ם: את עשת ל יהוה אשר־צוה ים הדבר לה א אלהם

nonetheless affords us the opportunity to delve deeper into the Torah than we could have otherwise. As in other contexts, the depths we can reach when we ex-ert ourselves and muster our own hidden potentials are greater than those we can reach when we receive God’s revelation as a gift.11

God both hewed the first tablets and inscribed them. Moses hewed the second tablets himself, but God again inscribed them. Nonetheless, while God’s writing on both tablets was miraculous,12 the miracu-lous nature of the writing on the second tablets did not affect the rest of the Torah.

Because of this difference, the extent of the “freedom” effected by the two sets of tablets13 was also different: the first tablets granted all the people absolute freedom from the forces of evil, even rendering them immune to forgetting anything they learned, while the second tablets afforded only relative freedom from evil, and even this not to the whole people, but only to those who actively study the Torah.

Furthermore, because the purpose of the Torah is to refine us (as can be seen from how Moses countered the arguments of the angels when they protested God’s intention to give the Torah to mortal humans14), the fact that we are no longer in the pristine state to which we were elevated when the Torah was first given means that we need the Torah much more now than we did then. Thus, the sages tell us15 that were it not for the incident of the Golden Calf, the Torah would have been limited to the Five Books of Moses and the Book of Joshua (which describes the conquest and division of the Land of Israel) and their oral ex-planation. Together with the second tablets, God gave us the opportunity and obligation to refine ourselves by plumbing the Torah’s depths and revealing its im-plicit meanings. The dialectic and homiletic exegesis of the Written Torah has produced the great corpus of the Oral Torah that has developed since then, which was first recorded in the two Talmuds and the halach-ic and aggadic Midrashim and has been continuously elaborated upon ever since.16

These things are what God has commanded to do: Constructing the Tabernacle was a microcosm of life in general: the purpose of the Tabernacle was to pro-vide an earthly “dwelling” for God’s presence; the purpose of life in general is to transform the world into an earthly dwelling for God. Thus, the 39 catego-ries of work required to construct the Tabernacle are the archetypes for all the work we do in the physical world in order to refine and elevate it.

Taking this analogy one step further, it follows that the fact that the people were required to stop working on the Tabernacle on the Sabbath means that we, too, are required to stop working on refining the world on the Sabbath.

The reason for this is because every week is a rep-etition of the week of creation; just as God “rested” on the first Sabbath, so does He “rest” every Sab-bath. In other words, the six workdays are created by and imbued with God’s “creative” energy, while the Sabbath is created by and imbued with God’s “resting” energy.

As was explained above,17 God’s “resting” is His re-experience, so to speak, of the original thought of cre-ation that gave rise to the whole process of creating the world. During the week of creation, God attended to the details of executing His designs; after the mas-ter architect completed His masterpiece, He surveyed it and reviewed it as the fulfillment of His plan. In-asmuch as everything is continuously being brought into being by the energy God infuses into the world, on the Sabbath, everything is being brought into be-ing by God’s “reviewing” mentality rather than by His “executing” mentality.

The Sabbath is therefore the time when all the work of the preceding week ascends spiritually to its source. Our task on the Sabbath is not to labor in rectifying creation, but rather to experience creation as the Di-vine dwelling we have worked to make it during the week. In order to enter into this state of consciousness, it is imperative that we refrain from engaging in the 39 categories of Tabernacle-work that comprise the cre-

רד מן ההר. י ש פורים כ ה. למחרת יום הכ קהל מש 1 וי

א הן דים אל י ים ב אינו אוסף אנש והוא לשון הפעיל, ש

י דבורו. ותרגומו: "ואכנש": נאספים על פ

א ת נש ל־כ כ ית ה מש 35:1 וכנש ין אל להון ואמר ראל יש דבני ד יתהון: יד יי למעב י פק א ד מי תג פ

ONKELOS

11. Or HaTorah, Devarim, pp. 1779 ff; pp. 1786 ff; Yom Tov shel Rosh HaShanah 5766, pp. 86 ff; Sefer HaMa’amarim 5706-5707, pp. 35 ff, pp. 46 ff; Likutei Sichot, vol. 14, pp. 160-161. 12. See 32:15, above. 13. See on 32:16, above. 14. See on 19:3, above. 15. Shemot Rabbah 46:1. 16. Yom Tov shel Rosh HaShanah 5766, pp. 86 ff; Sefer HaMa’amarim 5706-5707, pp. 35-36. 17. See on Genesis 2:1-3.

270

CHASIDIC INSIGHTS

VAYAKHEIL

The Second Census35:1 The day Moses descended Mount Sinai for the third and final time, he re-ported to the people that God had forgiven them and exhorted them to recipro-cate by repenting accordingly. He also explained the differences between the first and second tablets and how their relationship to God and the Torah had changed in light of these differences.1 The following day, Tishrei 11, 2449, Moses counted the people as God had commanded him.2 In this census, Moses counted the male laymen between the ages of 20 and 60 by collecting a half-shekel from each, as he would do again seven months later, on the 1st of Iyar.3 The total number of indi-viduals counted was 603,550.4

The SabbathMoses then assembled the entire congregation of the Israelites and said to them, “God has agreed to let you build the Tabernacle, so His presence can again dwell among you.5 You are certainly eager, as you should be, to build it as quickly as pos-sible. Nevertheless, take care that your alacrity not lead you to transgress the prohi-bition of working on the Sabbath.6 After all, the Sabbath has the distinction of being one of the Ten Commandments you heard from God Himself,7 whereas building the Tabernacle does not have this distinction; therefore, building the Tabernacle cannot override the Sabbath. These are the things that God has commanded you concering the Sabbath: Firstly, the things you are to do in order to observe it ac-tively: you must remember it and anticipate it throughout the workweek.8

1 The differences between the first and second tab-lets: As was seen above,9 when the people received the Torah at Mount Sinai, they were cleansed of the effects of any previous wrongdoings and restored to the spiritual status of Adam and Eve before they ate the fruit of the Tree of Knowledge. They lost this sta-tus when they committed the sin of the Golden Calf. Thus, when God first gave the Torah, He gave the peo-ple the opportunity to live life in the way wholly righ-teous individuals live it; afterwards, their approach to life became that of penitents.

There are advantages and disadvantages to both states of being, and, as was noted above, it was because of the opportunities available only to penitents that God orchestrated the sins involving the Tree of Knowl-edge and the Golden Calf in the first place. Righteous people do not have to contend with the challenges of temptation; they can perform their Divine mission naturally, without impediments. Their lives are an ongoing process of realizing their own God-given po-tential and transforming the world around them into God’s home.

Penitents, however, have to exert themselves and tap reservoirs of inspiration and self-discipline that the righteous have no need of. Their lives are a process of striving beyond themselves; by rectifying their pre-vious wrongdoings, they transform realms of reality that the righteous never touch.

Essentially, then, the difference between righteous people and penitents is that the former work with their God-given gifts and with those aspects of reality that are a priori fit to become God’s home, while the latter work with their own powers and with realms of reality that are initially antithetical to Divinity.

This difference was reflected in the two sets of tablets. According to the sages, if the first tablets had not been broken, the people would have never forgotten any part of the Torah they learned.10 The second tablets did not affect reality this way. Thus, the people would now have to exert themselves in order to retain the Torah they learned.

Although this clearly puts us at a disadvantage vis-à-vis how broad our knowledge of the Torah can be, it

Exodus 35:1

270

1. Likutei Sichot, vol. 6, p. 216. 2. Above, 30:11-12. 3. Numbers 1:1-47. 4. Below, 38:26. 5. Above, 25:1. 6. Likutei Sichot, vol. 26, pp. 258-259. 7. Above, 20:8. 8. Likutei Sichot, vol. 11, pp. 158-161. 9. On 19:11. 10. Eiruvin 54a.

RASHI

CHASIDIC INSIGHTS

FIRST READING

ONKELOS

ויקהל

ה לכם י יהי עשה מלאכה וביום השביע 2 ששת ימים ת

ת: ה יומ עשה בו מלאכ יהוה כל־ה דש שבת שבתון ל קת: פ תיכם ביום השב ל משב ש בכ ערו א 3 לא־תב

זה ר לאמ ל בני־ישרא אל־כל־עדת ה מש אמר וי 4אתכם תרומה ר: 5 קחו מ ר אשר־צוה יהוה לאמ הדבסף ת תרומת יהוה זהב וכ ה א יב לבו יביא ל נד יהוה כ ל

שת: ונח

ens us. On the contrary, by eating the food—even if we experience its good taste—we elevate it and it elevates us to a higher level of Divine consciousness.24

2 Work may be done for six days: The use of the pas-sive voice (“work shall be done”) to describe weekday work teaches us that we must not invest all our ener-gies in doing it; we should, so to speak, almost allow it to happen “by itself.”

In other words, notwithstanding the importance of our weekday work—especially if we are engaged in refin-ing the world and making it into God’s home—we must not allow ourselves to let it inundate us and overtake our minds and hearts. Our work must not be allowed to encroach on our set times for prayer, Torah study, chari-table pursuits, educating our children, and so forth.

If we devote all our energies to work, it will prove very difficult to divorce ourselves from it when the Sabbath comes—thoughts and worries of work will haunt us. But if we preserve a sense of balance throughout the week, we will be able to focus properly on the holiness of the Sabbath when it comes.

In this context, it is significant that this command was given immediately after Moses descended from Mount Sinai, after having secured God’s forgiveness for the incident of the Golden Calf. As we have seen,25 idolatry originates in the error of ascribing autonomy to the created beings God designated as the conduits for His beneficence. Work is one such conduit, which

is why we are enjoined to work for our livelihood. But ascribing our sustenance solely to our own efforts is a subtle form of bowing down to an idol. It is God who blesses our efforts with success; our job is simply to make a vessel into which He can pour His blessings.

By taking care not to invest inordinate amounts of time, energy, and thought in weekday work, we en-sure that we will not fall into the error of idolatry, even in a subtle form.26

5 Let every generous-hearted person bring the con-tribution for God. Besides demonstrating the ex-tent to which they regretted their involvement in the Golden Calf and their desire for God to once again dwell among them, the people’s enthusiasm in par-ticipating personally in offering the material for con-structing the Tabernacle affected the very nature of the Tabernacle itself.

When God gave the Torah at Mount Sinai, it was, rela-tively, an act of His own initiative. As we have already seen, a revelation from above that is initiated from above has both advantages and disadvantages. The advantage of such a revelation is that it is not limited by the capacity of the recipients; since no preparatory work was done, God need not concern Himself with accommodating such preparations. The disadvantage is that since there was no preparation, the recipients have no way of retaining the revelation they receive, and therefore its effects are transitory. Thus, despite the

ת לצווי מלאכת ב ים להם אזהרת ש ת ימים. הקד ש 2 ש

ת: 3 לא־תבערו ב אינה דוחה את הש ן, לומר ש כ ש המ

אש. יש מרבותינו אומרים1: הבערה ללאו יצאת. ויש

לי ה'. ה ר־צו אש בר הד זה 4 יצאת: ק לחל אומרים:

קרוי נודבו בו ל ש ם ש על לבו. נדיב 5 לכם: לאמר

ומלאכתו ן כ ש המ נדבת י ת רש פ בר כ לב". "נדיב

אתם: מקום צו ב

א עבידת תעביד ת יומין א ת 2 שא ביעאה יהי לכון קדש וביומא שה ד ב יעב ל־ד תא קדם יי כ ב א ש ב שתבערון 3 לא יתקטיל: א עבידתיומא ב מותבניכון כל ב תא אשלכל־ ה מש 4 ואמר תא: ב דשין ד למימר ראל יש דבני א ת נש כיד יי למימר: 5 סבו י פק מא ד תג פל־ כ יי קדם אפרשותא כון מנאפרשותא ית ייתי ה לב יתרעי ד

א: א ונחש הבא וכספ קדם יי ד

1. יבמות ו, ב.

24. Derech Mitzvotecha, pp. 92-93. 25. Genesis 4:26. 26. Likutei Sichot, vol. 1, p. 187-190.

271

CHASIDIC INSIGHTS

VAYAKHEIL

2 Secondly, what you must do in order to observe it passively: work may be done only for six days, but the seventh day shall be holy for you—a complete rest from work—unto God. This is so important that whoever does any one of the 39 prohibited types of work on the Sabbath shall be put to death. 3 The exception is kindling fire. Although you shall not kindle fire in any of your dwellings on the Sabbath day, the punishment for doing so is not death but only lashes. Furthermore, each one of the 39 categories of work is separately prohib-ited on the Sabbath; therefore, if you transgress several of them inadvertently, you must atone for each act separately.”

The Tabernacle4 Having exhorted the people to remember what they heard themselves from God, Moses then related to them what God had told him during the last forty days.18 Moses spoke to the entire congregation of the Israelites, saying, “This is what God has commanded me to say to you: 5 Take contributions for God from among yourselves for the construction of the Tabernacle and its accoutrements. This command applies only to you and not to me, because the fact that God is allowing you to make the Tabernacle indicates that He has forgiven you for having made the Golden Calf and is agreeing to let His presence dwell among you. Since I was not involved in this sin, (a) I am not required to contribute toward the Tabernacle; and (b) God’s presence has re-mained accessible to me,19 so I have no technical need of the Tabernacle.20 Since the Tabernacle’s purpose is to counteract the negative effect of the incident of the Golden Calf, you must prepare and donate your contributions expressly for the purpose of fashioning the Tabernacle and atoning for having made the Golden Calf.21 Let every generous-hearted person bring the contribution for God. Your generosity and alacrity in donating materials for the Tabernacle will demonstrate the extent to which you regret your involvement in the incident of the Golden Calf and your desire to have God dwell again among you.22 The following materi-als are needed: gold, silver, and copper;

ative work we do in our weekday lives.23

If, as was just explained, we must not refine the world on the Sabbath, why is it permitted to eat? Eat-ing, after all, is a process of elevating physical food into flesh, blood, and energy, and when we perform holy acts with this energy, we transform the physical food into spirituality.

It follows, therefore, that eating on the Sabbath is not the same as eating during the week. During the week, eating is indeed a process of refinement: we must fo-

cus on the Divine spark within the food that enlivens it, and reject the food’s gross sensuality. By eating with proper intention, we elevate the food; if we fail to do so, the food drags us down and reinforces our materi-alistic outlook on life.

But on the Sabbath, eating is not a process of refine-ment, of separating the good from the bad; it is a pro-cess of elevating the good to a higher level of good. The more we attuned ourselves to God’s “resting” mentality, the more refined we become; the more re-fined we are, the less the sensuality of the food threat-

18. Likutei Sichot, vol. 11, p. 159-161. 19. Above, 33:7. 20. Likutei Sichot, vol. 6, pp. 221-233. 21. See above, 25:1. 22. Likutei Sichot, vol. 26, pp. 262-265. 23. Or HaTorah, Shemot, p. 2113.

Exodus 35:2-5

271

RASHI

2. איוב א, י. 3. הושע ב, ח. 4. לעיל כה, כט. 5. מנורות. 6. פו, א. 7. שמות כז, יד.

FIRST READING

ONKELOS

ויקהל

ת וער 7 ים: ועז ושש י שנ ותולעת ן וארגמ ותכלת 6מן וש 8 ים: שט עצי ו ים תחש ת וער ים מאדמ ם אילים: הסמ רת ולקט ה המשח לשמן ובשמים למאור וכל־ 10 שן: ולח אפוד ל ים מלא ואבני הם בני־ש וא 9יהוה: צוה כל־אשר ת א ויעשו או יב בכם חכם־לב את־קרסיו ואת־מכסהו הלו ת־א א ן ת־המשכ א 11

ואת־ יו את־עמד יו{ }את־בריח את־בריחו יו ואת־קרשת וא רת את־הכפ יו ואת־בד ן אר את־ה 12 אדניו: ואת־כל־ יו ואת־בד ן את־השלח 13 ך: המס כת פרואת־ המאור ת ואת־מנר 14 ים: הפנ לחם ת וא כליו ואת־מזבח 15 המאור: שמן ת וא יה רת ואת־נ יה כלרת קט ת וא ה המשח שמן ואת יו ואת־בד רת הקט | ת א 16 ן: המשכ לפתח תח הפ ואת־מסך ים הסמיו את־בד אשר־לו שת הנח ואת־מכבר ה על ה מזבח ר חצ ת קלעי ה ר ואת־כנו: 17 א ואת־כל־כליו את־הכיר: 18 את־ חצ ער ה ך ש ת מס יו ואת־אדניה וא את־עמדם: יתריה ואת־מ ר חצ ה ת ואת־יתד המשכן ת יתד

תוכו ב ראות הנ חתונות הת יריעות ן. כ ש את־המ 11

ים העשוי ן": את־אהלו. הוא אהל יריעות עז כ קרוים "מש

ים: חש והת האילים עורות מכסה ואת־מכסהו. לגג:

גין, בר המ ל־ד חיצה. כ רכת המ סך. פ רכת המ 12 ואת פ

כת נגד, קרוי "מסך" ו"סכך", וכן "ש ין מכ ין למעלה ב ב

בר כ נים. הפ לחם 13 ך"3: רכ את־ד ך "הנני־ש בעדו"2,

הוא ש ולכאן, לכאן נים פ לו היו ש ם ש על י4: ת רש פ

מלקחים ליה. ואת־כ 14 רוצה: פ בה ת מין כ עשוי

מן הש ש זיכים ב לעז5, ב לוצי"ש נרתיה. ומחתות:

אור. אף הוא צריך מן המ הן: ואת ש תילות נתונין ב והפ

פרש מ ש מו כ מנים, ש אר מש ה נ מש הוא ש לב, חכמי

וזך: תית כ והוא ית, הז ראש ב מגרגרו מנחות6: ב

ם ש היו לא ש זרח, המ פני ל ש וילון תח. הפ מסך 15

ואת־ דיו את־עמ 17 יריעות: ולא ים קרש לא —

נקבה, ולשון זכר אן לשון כ אדניה. הרי "חצר" קרוי

רוש ער החצר. וילון פ ה: ואת מסך ש ברים הרב וכן ד

ל רחב החצר, ה אמצעיות ש רים אמ זרח, עש לצד המ

חמש צפון לצד הימנו וסתומין רחב, ים חמש היה ש

ה רה אמ אמר: "וחמש עש נ רום, ש ה. וכן לד רה אמ עש

סופי הם ב ולקשר לתקע יתדת. 18 תף"7: לכ קלעים

חבלים מיתריהם. רוח: ב ינועו לא ש ארץ, ב היריעות

לקשור:

זהורי וצבע ונא וארג 6 ותכלא דכרי ד כי 7 ומש י: ומעז ובוץ ואעי דססגונא כי ומש קי מסמלאנהרותא חא 8 ומש ין: ט שולקטרת רבותא ח למש א ובסמיואבני ברלא 9 ואבני א: סמי בבאפודא עא ק לש לימותא אשא לב ימי 10 וכל־חכ נא: ובחשי ל־ד כ ית דון ויעב ייתון בכון דרסה פ נא ית כ יי: 11 ית מש יד פקוית פורפוהי ית חופאה וית עמודוהי ית עברוהי ית פוהי דוית ארונא 12 ית סמכוהי: וית א רכת פ וית א רת פ כ ית אריחוהי וית תורא פ 13 ית דפרסא: לחם וית ל־מנוהי כ וית אריחוהי דאנהורי א מנרת 14 וית א: י אפחא וית מנהא וית בוצינהא וית משחא מדב 15 וית דאנהרותא: וית אריחוהי וית א סמי ב דקטרת א סמי חא דרבותא וית קטרת ב משנא: כ רסא דתרעא לתרע מש וית פחא דעלתא וית סרדא 16 ית מדבוית אריחוהי ית לה י ד א דנחשסיסה: ב וית יורא כ ית ל־מנוהי כעמודוהי ית א דרת סרדי 17 ית דתרע רסא פ וית סמכהא וית וית נא כ מש י סכ 18 ית א: רת ד

א וית אטוניהון: י דרת סכ

272

CHASIDIC INSIGHTS

VAYAKHEIL

6 wool dyed turquoise, wool dyed purple, wool dyed scarlet, linen, goat hair; 7 red-dyed ram skins, tachash skins, and acacia wood; 8 olive oil for illumination in the Candelabrum, and spices for the anointing oil and for the incense offering; 9 and onyx stones and inset stones for the Ephod and the Breastplate, respec-tively.” Moses did not, at this point, ask for flour for the showbread, since the Tabernacle would not be set up for some months yet, and the bread would not stay fresh that long.27 10 Moses continued: “Although you may all be relied upon to have pure enough intentions to prepare and donate the materials, you may not all be relied upon to have proper intentions necessary for fashioning them into the Tabernacle’s com-ponent parts, for your participation in making the Golden Calf has tainted you. Rather, God shall endow specific individuals with the requisite wise-heartedness for this task.28 Every such wise-hearted person shall then come forth and make all that God has commanded: 11 The inner tapestries to cover the Tabernacle, with its middle cover and its outer roof; its clasps, its planks, its crossbars, its pillars and its bases; 12 the Ark, its rods, and the Ark Cover, and the partition Curtain; 13 the Table, its rods, and all its utensils, and the showbread; 14 the Candelabrum for illumination and all its utensils, including the main utensil29—its lamps, and oil for illumination; 15 the incense Altar and its rods, the anointing oil, the incense offering, and the entrance Screen for the entrance of the Tabernacle; 16 the sacrificial Altar, its copper Grate, its rods and all its utensils; the Laver and its base; 17 the crocheted hangings of the Courtyard, its pillars and its bases, and the Screen for the entrance of the Courtyard; 18 the stakes for the Tabernacle, the stakes for the Courtyard, and their tying ropes;

transcendent revelations that accompanied the Giving of the Torah, its effect was only temporary. The moun-tain was so holy during the revelation that anyone who touched it was liable to die, but as soon as the revela-tion was over it reverted to its mundane state. The Jew-ish people achieved the exalted spiritual level of Adam before the sin, but this did not prevent them from sin-ning with the Golden Calf a mere forty days later.With the construction of the Tabernacle, however, the people participated in preparing for the revelation that was to occur upon its completion. Therefore, via

the Tabernacle, holiness became part and parcel of our existence. This, indeed, was its essence: God made His home among us.In this context, the enthusiasm with which the people donated materials toward the Tabernacle’s construc-tion expressed their willingness to have God dwell among them permanently. Their generosity and alacrity were what infused the Tabernacle with this quality, and by extension, what enabled the people themselves to be fit for the ongoing revelation of God’s presence in their own lives.30

27. Hitva’aduyot 5747, vol. 2, pp. 585, 589-590. 28. Likutei Sichot, vol. 31, p. 209. 29. See Likutei Sichot, vol. 16, p. 325. 30. Likutei Sichot, vol. 26, pp. 265-266.

Exodus 35:6-18

272

CHASIDIC INSIGHTS

RASHI

ONKELOS

ויקהל

י את־בגד דש בק ת לשר ד השר י את־בגד 19

ן: לכה בניו י ואת־בגד ן הכה ן הר לא דש הק

ה: מש מלפני ל בני־ישרא כל־עדת ויצאו 20

ה דב ל אשר נ יש אשר־נשאו לבו וכ או כל־א שני 21 ויב

הל א אכת למל יהוה ת את־תרומ יאו ב ה אתו רוחו

ים אנש ה או ויב 22 דש: הק י ולבגד דתו ולכל־עב מועד

זם וטבעת וכומז ח ונ יאו ח ב ב ה יב ל ל | נד ים כ על־הנש

ה: יהו ל ב זה תנופת הניף אשר יש וכל־א ב זה י כל־כל

ן ותולעת יש אשר־נמצא אתו תכלת וארגמ 23 וכל־א

ים תחש ת וער ים מאדמ ם איל ת וער ועזים ושש י שנ

ת א יאו הב שת ונח סף כ תרומת ים 24 כל־מר יאו: הב

לכל־ ים שט עצי אתו א נמצ אשר ל וכ יהוה תרומת

חכמת־לב וכל־אשה 25 יאו: הב ה עבד ה מלאכת

ן ארגמ ואת־ה לת ת־התכ א ה מטו יאו ויב טוו יה ביד

ש: י ואת־הש את־תולעת השנ

22 Bracelets, nose-rings, finger-rings, and chastity belts: Rabbi Avraham Ibn Ezra translates this list of items slightly differently, as “earrings, nose-rings, fin-ger-rings, and bracelets.”

Allegorically, this list of items that the women do-nated toward the construction of the Tabernacle al-ludes to the four ingredients of proper child-rearing that all parents must contribute in their efforts to raise Jewish children who will transform the world into God’s home:

Earrings: Parents must hearken to the Torah’s instruc-tions as well as those of their generation’s Torah sages in all aspects of educating their children. Also, they

must listen carefully to their children’s conversations with their peers and among themselves, for children learn how to talk from their elder’s example; if some-thing is amiss in how they speak, it means something is amiss in how their role-models speak.

Nose-rings: Parents must develop a keen sense of “smell” to determine if their children’s friendships with other children are beneficial.

Finger-rings: Parents must point their children to the proper path, by explaining to them gently and con-vincingly how worthwhile it is to adhere to the To-rah’s teachings and how detrimental it is to follow improper paths.

נורה והמ לחן והש הארון לכסות רד. הש גדי ב 19

עם ים. ש על־הנ 22 עות: מס סלוק עת ש ב חות, זב והמ

זהב ל ש יט כש ת הוא חח. אליהם: וסמוכין ים, ש הנ

זהב לי כ וכומז. מיד: הצ והוא רוע, הז על נתון עגול,

רשו8 פ ורבותינו ה. לאש מקום אותו נגד כ נתון הוא,

ר־נמצא ה: 23 וכל־איש אש אן מקום זמ ם "כומז" — כ ש

עורות או ני, ש תולעת או מן, ארג או כלת, ת אתו.

ם הביאו: ל ים, כ חש אילים, או ת

א ש מ לש א מוש ש י לבוש 19 ית

לאהרן א קדש י לבוש ית א בקדש

א: ש מ לש בנוהי י לבוש וית הנא כ

ראל א דבני יש ת נש ל־כ 20 ונפקו כ

בר ל־ג כ 21 ואתו ה: מש קדם מן

לימת אש י וכל־ד ה לב אתרעי י ד

אפרשותא ית איתיאו יתה רוחה

ן זמנא ולכל־ כ קדם יי לעבידת מש

א: 22 ומיתן י קדש לחנה וללבוש פ

ה אתרעי לב ל־ד א כ י א על נש ברי ג

בכין ועזקן ומחוך ירין וש איתיאו ש

ארם י ד בר וכל־ג דהב ד ל־מן כ

בר הבא קדם יי: 23 וכל־ג ארמות ד

ונא וארג כלא ת ה עמ כח ת אש י ד

כי ומש י ומעז ובוץ זהורי וצבע

ססגונא כי ומש קי מסמ דכרי ד

ארמות ארם ל־ד 24 כ איתיאו:

אפרשותא ית איתיאו ונחש סף כ

ה אעי כח עמ ת י אש קדם יי וכל־ד

לחנא איתיאו: ין לכל־עבידת פ ט ש

א לב ימת חכ תא 25 וכל־את

ד עזיל ית ומיתן כ ידהא מעזלא ב

ונא וית צבע זהורי כלא וית ארג ת

וית בוצא:

8. שבת סד, א.

SECOND (FIRST) READING

273

VAYAKHEIL

19 the netted packing cloths for use in the Tabernacle, the sacred garments for Aaron the priest, and the garments of his sons for their service as priests.”20 The entire congregation of the Israelites then left Moses’ presence.Also on the day following Moses’ descent from Mount Sinai, his father-in-law, Jethro, advised him to set up a system of judges, as recounted earlier.31

DonationsSecond Reading 21 Among the materials Moses listed as needed for the Taber-nacle were precious stones, spices, and oil. Although the people had taken plenty of these things with them when they left Egypt and from the plunder at the Sea of Reeds, they had used them all by now. The princes, however, still possessed these items, and they planned to donate them. But they had learned from Moses’ exam-ple32 to attend to their respective tribes’ affairs before their own. Therefore, before they thought of making their own contributions, they encouraged and exhorted the people to contribute whatever they had as quickly as they could, and contin-ued doing this as long as the people kept contributing.33 Thus, everyone whose heart uplifted him came forward, and everyone of generous spirit brought a contribution for God, for the labor of the Tent of Meeting and for all its service, and for the sacred garments. 22 Although the women were exempt from the obligation to donate,34 they did so nonetheless. Since a wife may not donate household property without her hus-band’s knowledge and consent,35 the men accompanied the women when they brought their donations so it would be clear to the treasurers that they consented to their wives’ donations.36 All those who were generous of heart brought brace-lets, nose-rings, finger-rings, and chastity belts—gold objects of all kinds—as well as all those who donated a wave-offering37 of gold to God. They did not have enough gold for all that was needed to construct the Tabernacle and its fur-nishings, but they gave whatever they could, even their personal jewelry. Moses, who was exceptionally wealthy, supplied the lacking gold.38 23 Whoever had turquoise, purple, or scarlet wool, or linen, or goat hair, or red-dyed ram skins, or tachash skins, brought them, despite the extra trouble it took to dye the wool and ram skins.39 24 Whoever set aside a contribution of silver or copper, brought it as a contribu-tion for God; and whoever had acacia wood for any of the work, brought it. 25 The women, however, did not merely bring raw materials. Since they were not involved in making the Golden Calf,40 they could be relied upon to have the proper intentions even in fashioning these materials into the Tabernacle’s components.41 Therefore, every wise-hearted woman spun by hand, and they then brought the spun yarn of turquoise, purple, and scarlet wool, and linen. They spun the woolen yarn from wool that had been shorn off the sheep and then dyed.

31. Above, 18:13-26. 32. Above, 19:14. 33. Likutei Sichot, vol. 16, pp. 424-432. 34. Above, 25:2. 35. Bava Kama 119a. 36. Seforno; Likutei Sichot, vol. 26, p. 266, note 50. 37. On this term, see 29:24, above. 38. Hitva’aduyot 5744, vol. 2, p. 1146. See below, 38:24. 39. Likutei Sichot, vol. 31, pp. 203-207. 40. Above, 32:3. 41. Above, v. 10. Likutei Sichot, vol. 31, p. 209.

Exodus 35:19-25

273

CHASIDIC INSIGHTS

RASHI

ONKELOS

ויקהל

ה טוו את־ נה בחכמ ר נשא לבן את ים אש ל־הנש 26 וכ

ת אבני הם וא ת אבני הש יאו א ם הב ים: 27 והנשא עז המן ואת־הש שם ואת־הב 28 שן: ולח אפוד ל ים המלאיש ים: 29 כל־א רת הסמ ה ולקט מן המשח למאור ולשה לכל־המלאכ להביא אתם לבם ב נד ר אש ה ואשל בני־ישרא יאו הב ביד־משה עשות ל יהוה צוה ר אש

ה: פ יהו ה ל נדבל אמר משה אל־בני ישרא שלישי )שני במחוברין( 30 וי

למטה בן־חור י בן־אור ל בצלא בשם יהוה קרא ראו ה: יהוד

Bracelets: At the same time, parents must be strong-armed and strict. Even if the children are well-be-haved, the parents must be strict with them in order to foster their enthusiasm for their studies.49

27 It still smacked of laziness: This hint of laziness resulted from a lack of selflessness on the part of the princes. They were a bit too impressed with their po-sition, and this led them to focus exaggeratedly on their princely responsibilities and neglect their own personal responsibilities.

We all must learn from the princes’ error in judgment. We are all “princes” in one sense or another: we all have charges for which we are responsible, beginning with our own body, which God has entrusted to our care, and extending to our family members, our envi-ronment, and our sphere of influence.

In our zealousness to assume responsibility for our charges, we must not think that whatever positive influence we can or do have over them is our own accomplishment. Rather, we are merely the chan-nels through which God accomplishes His purposes in creation.

Having removed our own ego from the equation, we can rest assured that we will not fall into the trap of thinking that we fulfill our obligation to God by only influencing others. We will take care not to neglect our own obligations to study God’s Torah and fulfill His commandments punctiliously. In this way we will do our full part in making both our own lives and the lives of others into God’s earthly sanctuary, thereby hastening the restoration of God’s Temple and the ad-vent of the messianic future, when all the world will again be God’s true home.50

על מ ש יתרה, נות אמ היתה היא ים. את־העז טוו 26

אם הביאו. אמר ש ים היו טווין אותם: 27 והנ י העז ב ג

ח זב המ ת חנכ ב ב להתנד יאים נש ראו מה נתן: י רב

ה? תחל ב בו התנד לא ן כ ש המ ובמלאכת ה, תחל ב

בין, תנד מ בו צבור מה־ש יאים: יתנד ך אמרו נש א, כ אל

לימו הש ש יון כ אותו. לימין מש אנו חסרין מ ומה־ש

ם"9 די היתה לאכה "והמ אמר: נ ש הכל, את צבור

יאים: מה עלינו לעשות? הביאו את אבני — אמרו נש

ה. ולפי חל ח ת זב ת המ חנכ בו ב הם וגו'. לכך התנד הש

אם" ש מם — "והנ ה, נחסרה אות מש חל לו מת תעצ נ ש

ל מרים היה: נה ש תיב: 30 חור. ב כ

הון לב אתרעי י ד א י 26 וכל־נש

מעזיא: ית עזלן חכמא ב הון עמ

אבני ית איתיאו א 27 ורברבי

למותא אש אבני וית ברלא

נא: 28 וית אפודא ובחש עא ב ק לש

לאנהרותא חא מש וית סמא ב

ולקטרת דרבותא חא ולמש

י ד תא ואת בר ל־ג 29 כ א: סמי ב

לאיתאה יתהון הון לב אתרעי

ד יי למעב יד פק י ד א לכל־עבידת

ראל יש בני איתיאו ה דמש ידא ב

ה מש 30 ואמר יי: קדם א נדבת

שום ב יי י רב ד חזו ראל יש לבני

בטא ר חור לש ר אורי ב צלאל ב ב

דיהודה:

[27] It still smacked of laziness: The selflessness the princes lacked is the inner dimension of cho-chmah, which is indicated in God’s Name Havayah

by the letter yud. The word for “prince” in this verse is thus written with one yud missing, to indi-cate this deficiency on their part.51

9. שמות לו, ז.

THIRD (SECOND) READING

274

� INNER DIMENSIONS �

VAYAKHEIL

26 But the goat yarn did not have to be dyed, and the women understood that by spinning it directly from the living goats—while the goat hair was still soft and pliable—it would be of superior quality. So all the women whose hearts inspired them with skill spun the goat hair directly off the living animals into threads; this required special skill.42

27 At the end of the day,43 when the people had finished contributing, it was found that they (together with Moses) had given more than enough of material.44 Thus, there was enough capital available to purchase (from itinerant merchants) the materials they could not bring themselves, which the princes had planned on donating. The princes indeed brought the onyx stones and inset stones for the Ephod and the Breastplate, 28 as well as the spice and the oil for illumination, for the anointing oil, and for the incense offering. But the excess of the people’s contributions had rendered the princes’ donations technically superfluous: the princes’ donations merely saved the treasurers the trouble and expense of purchasing these items. The princes were disappointed that their contributions would not have the same status as the rest of the people’s. Furthermore, they realized from what happened that it was incorrect to wait to contribute until the end. Although their reasons for doing so were entirely proper—ensuring that their flock behave properly before fulfilling their own personal responsibilities—it still smacked of laziness, especially since constructing the Tabernacle was a collective concern of the community and they should have done whatever they could have to hasten its construction without delay. They should have made their contributions at the beginning while encour-aging the people to contribute.45 29 Every man and woman among the Israelites whose heart impelled them to bring something for all the work that God had commanded to be done through Moses brought a donation for God. The women even donated their mirrors. Mo-ses wanted to reject these mirrors since they had been used for vain purposes. But God told him to accept them, saying that these were more precious to Him than all the other contributions, for their use had led to the exceptional growth of the Jewish population in Egypt.46 The tallies of some of the raw materials contributed are given further on.47

Betzalel and OholiavThird Reading (Second when combined) 30 Moses said to the Israelites: “Look: I mentioned previously48 that God will allow only specially endowed wise-hearted individuals to work on the Tabernacle. For this purpose, God has singled out by name Betzalel son of Uri son of Hur, of the tribe of Judah.

42. Likutei Sichot, vol. 16, pp. 449-453. 43. Hitva’aduyot 5744, vol. 2, p. 1139. 44. Below, 36:7. See Numbers 7:3. 45. Likutei Sichot, vol. 16, pp. 424-432. 46. Above, 1:14. Rashi on 38:8, below. 47. 38:24-29. 48. Above, v. 10. 49. Likutei Diburim, vol. 3, pp. 573-574 (English edition: vol. V, pp. 235-236). 50. Likutei Sichot, vol. 16, pp. 432-433. 51. Rashi on 35:27, Likutei Sichot, vol. 16, p. 432.

Exodus 35:26-30

274

RASHI

ONKELOS

ויקהל

עת ובד בתבונה ה בחכמ ים אלה רוח אתו וימלא 31

בזהב ת עש ל ת חשב מ ב ש ולח 32 ה: ובכל־מלאכשת חר בן למלאת וב א שת חר שת: 33 וב סף ובנח ובכן נת ת ולהור 34 בת: חש מ בכל־מלאכת עשות ל עץ א מל 35 ן: למטה־ד ך יסמ בן־אח ב הליא וא הוא בלבו וחשב | ש חר כל־מלאכת עשות ל ב חכמת־ל ם אתג ואר ש ובש השני בתולעת ן ארגמ וב בתכלת ם ורקל ת: 36:1 ועשה בצלא חשב י מ שב ה וח עשי כל־מלאכה חכמ יהוה ן נת אשר ב חכם־ל יש א | ל וכ ב הליא ואת עבד ת־כל־מלאכת א עשת ל עת לד מה בה ותבונה אל־ ה מש ויקרא 2 יהוה: אשר־צוה ל לכ דש הקר אש ב חכם־ל יש כל־א ואל הליאב ואל־א בצלאל לקרבה לבו נשאו אשר ל כ בלבו ה חכמ יהוה ן נתה מש מלפני ויקחו 3 ה: את ת עש ל ה אל־המלאכלמלאכת ל ישרא בני יאו הב ר אש כל־התרומה ת אעוד אליו יאו הב ם ה ו ה את עשת ל דש הק ת עבדים עש ה ים חכמ כל־ה או ויב 4 קר: בב קר בב ה נדבאשר־ ממלאכתו יש א יש א דש הק כל־מלאכת ת אם הע ים מרב ר לאמ אל־משה אמרו 5 וי ים: עש המה ת עש ל ה אשר־צוה יהוה עבדה למלאכ ה י יא מד להביש א לאמר חנה מ ב קול ירו ויעב ה מש ויצו 6 ה: אתויכלא דש הק לתרומת ה מלאכ אל־יעשו־עוד ה ואשה לכל־המלאכ דים ה ית ה ה והמלאכ 7 יא: הב מ ם הע

ר: ס ה והות עשות את ל

ני בטים, מב ש ב ן, מן הירודין ש בט ד 34 ואהליאב. מש

ן, כ ש קום לבצלאל למלאכת המ והו המ פחות. והש הש

ר־ אמר: "ולא נכ נ ם מה־ש בטים, לקי דולי הש והוא מג

צרך די מכ יותר העבדה. י מד 5 דל"10: לפני־ שוע

היתה לאכה והמ 7 מניעה: לשון לא. כ וי 6 העבודה.

ם י ד היתה ההבאה ומלאכת לאכה. לכל־המ ם די

ן, כ מש ל ש לאכה" — ן. "לכל־המ כ ש המ י ל עוש ש —

את־ ד "והכב מו: כ והותר. ולהותיר: אותה לעשות

לבו"11, "והכות את־מואב"12:

קדם מן רוחא ה עמ לים 31 ואש

ע ובמד סכלתנו ב חכמתא ב יי

נון אמ פא ובכל־עבידא:32 ולאל

א: א ובנחש דהבא ובכספ ד ב למעב

למא נות אבן טבא לאש 33 ובאמ

כל־ ב ד למעב אעא רות ובנג

יהב פא 34 ולאל נון: אמ עבידת

ר אחיסמך ה הוא ואהליאב ב לב ב

הון עמ לים 35 אש דן: ד בטא לש

ל־עבידת כ ד למעב א לב ימות חכ

ונא תכלא ובארג ר ב ן וצי ר ואמ נג

ומחי ובבוצא זהורי צבע ב

נון: אמ פי ומל ל־עבידא כ עבדי

ואהליאב צלאל ב 36:1 ויעבד

יי יהב י ד א לב ים חכ בר וכל־ג

ע למד הון ב וסכלתנותא חכמתא

לחן פ ל־עבידת כ ית ד למעב

2 וקרא יי: יד פק י ד לכל א קדש

ה לבצלאל ולאהליאב ולכל־ מש

י יהב יי חכמתא א ד ים לב בר חכ ג

ה למקרב י אתרעי לב ל־ד ה כ לב ב

3 ונסיבו יתה: ד למעב א לעבידת

י ל־אפרשותא ד ה ית כ מן קדם מש

לחן ראל לעבידת פ ני יש איתיאו ב

ד יתה ואנון מיתן לה א למעב קדש

צפר: 4 ואתו צפר ב א ב עוד נדבת

ל־ כ ית עבדין ד א ימי ל־חכ כ

ה בר מעבידת בר ג א ג עבידת קדש

ה למש 5 ואמרו עבדין: אנון י ד

לאיתאה א עמ ן מסג למימר

יד פק י ד א לעבידת לחנא פ ת מס

ה מש יד 6 ופק יתה: ד למעב יי

למימר ריתא מש ב כרוז ואעברו

עוד דון יעב לא תא ואת בר ג

ופסק א קדש לאפרשות א עבידת

א 7 ועבידת איתאה: מל א עמ

ד למעב א לכל־עבידת ת מס הות

יתה ויתרת:

10. איוב לד, יט. 11. שמות ח, יא. 12. מלכים ג, כד.

THIRD (SECOND) READING

275

VAYAKHEIL

31 He has endowed him with a Divine spirit, with knowledge, insight, and inspiration, and with the talent for all types of craftsmanship—32 to devise woven designs and to work in gold, silver and copper—33 and with the art of setting gems and carving wood, and all kinds of skilled crafts. 34 He has also given him and Oholiav son of Achisamach, of the tribe of Dan, the ability to teach. 35 He has endowed them with wise-heartedness to work in all the crafts of the carver, the weaver, and the embroiderer, with turquoise, purple, and scar-let wool, and linen—in the crafts of every kind of artisan and skilled weaver. These two are to be in charge of the work and shall oversee the artisans and crafts-men. Even though Betzalel is from the royal tribe of Judah, while Oholiav is from the undistinguished tribe of Dan, what matters is their skill, not their lineage. Thus, the Tabernacle belongs no more to the pedigreed or wealthy than it does to the commoner or poor—even though the rich were able to contribute much more than their less wealthy compatriots.52

36:1 “Betzalel and Oholiav, together with all the wise-hearted people whom God has endowed with knowledge and insight to know how to do all the work required for the Tabernacle, shall execute everything that God has commanded.”2 Moses then summoned Betzalel and Oholiav and all the wise-hearted people whose hearts God had endowed with knowledge—every one whose heart up-lifted him to step forward and do the work. 3 From Moses’ presence, they took the entire contribution that the Israelites had brought on the first day for carrying out the required work for the Taber-nacle. The people brought him further contributions the following morning. 4 So all the skilled men who were doing all the work for the Tabernacle came to Moses, each of them from the work that he was doing, 5 and they said to Moses, “The people are bringing more than is needed for the work that God has commanded to do.”6 Moses gave orders and they announced throughout the camp as follows: “Let no man or woman do any more work for the contribution to the Tabernacle.” The people were thus prevented from bringing additional contributions on the second day, because 7 the people’s work of contributing the first day sufficed to provide the artisans with all they needed for all the work that had to be done, and there was no need to have a surplus.53

Moses instructed Betzalel first about fashioning the furnishings and then about fashioning the Tabernacle itself. Betzalel commented, “Isn’t it better to make the structure first and only then the furnishings that will be placed inside?” Moses answered, “Yes, and this is indeed how God told me to do it.54 You have intuited God’s intention.”55

52. Likutei Sichot, vol. 31, pp. 211-216. 53. Hitva’aduyot 5744, vol. 2, pp. 1147-1148. 54. Above, 31:7-11. 55. Rashi on 38:22, below.

Exodus 35:31-36:7

275

ONKELOS

ויקהל

את־ המלאכה בעשי ב כל־חכם־ל ויעשו 8 רביעי

וארגמן ותכלת ר משז שש ת יריע עשר ן המשכרך א 9 ם: את עשה ב חש עשה מ ים כרב י שנ ותולעת ארבע חב ור ה אמ ב ועשרים שמנה ת אח ה היריעה ת: לכל־היריע ת אח ה מד אחת ה ה היריע ה אמ בוחמש ת אל־אח ת אח ת היריע את־חמש ויחבר 10

לת תכ ת לא ל עש וי 11 ת: אל־אח ת אח ר חב יריעת כן במחברת ה מקצ ת אח ה היריעה שפת על ית: השנ רת במחב ה יצונ הק ה היריע בשפת עשה ים וחמש אחת ה ביריעה עשה ת לא ל ים חמש 12

השנית במחברת ר אש ה היריע בקצה עשה ת לא לים חמש עש וי 13 ת: אל־אח ת אח ת הללא מקבילת ים ת אחת אל־אחת בקרס ר את־היריע קרסי זהב ויחב

ד: פ ן אח י המשכ ויהה י־עשר עשת על־המשכן הל לא ים עז ת יריע עש וי 14

שלשים ת אח ה היריעה רך א 15 ם: את עשה ת יריעת ה אח אחת מד חב היריעה ה ה וארבע אמות ר אמ בת היריע את־חמש ויחבר 16 ת: יריע ה עשר י לעשתים חמש ת לא ל עש וי 17 ד: לב ת היריע ואת־שש לבד ת לא ל ים וחמש במחברת יצנה הק ה היריע שפת ל עית: 18 ויעש קרסי רת השנ חב ה ה עשה על־שפת היריעד: 19 ויעש ת אח הל להי ים לחבר את־הא שת חמש נחת ער ומכסה ים מאדמ ם איל ת ער הל לא מכסה

עלה: ס ים מלמ תחש

י בד ע ב א לב ימי כל־חכ 8 ועבדו

יריען ר עש נא כ מש ית א עבידת

ונא וצבע זיר ותכלא וארג בוץ ש ד

ן אמ עובד רובין כ צורת זהורי

דיריעתא א 9 ארכ יתהון: עבד

ין אמ ב ותמניא רין עש חדא

יריעתא ד ין אמ ב ע ארב ופתיא

חתא חדא לכל־יריעתא: חדא מש

חדא יריען חמש ית 10 ולפיף

לפיף יריען וחמש חדא עם

ענובין 11 ועבד חדא: עם חדא

א דיריעתא חדא תכלא על ספת ד

א ספת ן עבד ב טרא בית לופי כ מס

נינא: סטרא בית לופי ת דיריעתא ב

יריעתא ב עבד ענובין ין 12 חמש

סטרא ין ענובין עבד ב חדא וחמש

תנינא לופי בית ב י ד דיריעתא

חדא: לקבל חדא א ענובי נן מכו

דהב ד פורפין ין חמש 13 ועבד

עם חדא יריעתא ית ולפיף

נא כ מש והוה א פורפי ב חדא

י לפרסא מעז חד:14 ועבד יריען ד

רי יריען עבד נא חדא עש כ על מש

חדא דיריעתא א 15 ארכ יתהון:

תיא פ ין אמ ע וארב ין אמ ב לתין ת

חדא חתא מש חדא דיריעתא

ית 16 ולפיף יריען: רי עש לחדא

יריען ית ש וית לחוד יריען חמש

ין חמש ענובין 17 ועבד לחוד:

סטרא ב דיריעתא א ספת על

עבד ענובין ין וחמש לופי ית ב

לופי דבית דיריעתא א ספת על

נחש ד פורפין 18 ועבד נינא: ת

נא למהוי כ פא ית מש ין ללפ חמש

נא כ למש חופאה 19 ועבד חד:

וחופאה קי מסמ דכרי ד כי מש ד

א: על כי ססגונא מל מש ד

FOURTH (SECOND) READING

276

18 He made fifty copper clasps to couple the goat hair Tent together and make it one.19 They made a third cover, to act as a roof over the Tent, out of red-dyed ram skins, and a fourth cover, a roof of tachash skins above the roof of ram skins.

VAYAKHEIL

56. Above, 35:25-26. 57. Likutei Sichot, vol. 16, p. 450-453.

Making the CoveringsFourth Reading 8 Logically, the artisans should have made the walls of the Taber-nacle first and then the roof-coverings. But the women had spun the yarn quickly and it was ready before the other raw materials. Also, they had spun the goat yarn directly from the living goats, which lent this yarn exceptional softness and pliability.56 If the yarn had been left on the goats, the goats’ hair would have con-tinued growing and undone the threads. Furthermore, it was painful for the goats to have their natural freedom of movement somewhat restricted by having their hair spun into yarn hanging off their bodies. Moreover, even after the yarn was cut off the goats, it had to be woven immediately, before it stiffened, in order to take advantage of its exceptional softness and pliability. Therefore, in order to take advantage of this yarn’s superior quality and to minimize the goats’ suf-fering, the goats were shorn and the yarn was woven into cloth without delay. And since the goat hair sheets were secondary to the primary covering of sheep wool tapestries, the tapestries were made first.57 All the wise-hearted among the craftsmen made the first cover of the Tabernacle out of ten tapestries of threads composed of 24 strands: six strands of linen twined together, six strands of tur-quoise wool twined together, six strands of purple wool twined together, and six strands of scarlet wool twined together. The craftsman made them with a woven design of cherubim: eagles on one side and lions on the other. 9 The length of each tapestry was twenty-eight cubits and the width of each tapestry was four cubits, all the tapestries being of the same size. 10 The craftsman attached the first five tapestries to one another by sewing, and the other five tapestries he likewise attached to one another by sewing. 11 He made loops of turquoise wool along the edge of the tapestry at the end of the first set, and did the same along the edge of the endmost tapestry of the second set. 12 He made fifty loops on the one tapestry, and made fifty loops along the edge of the tapestry of the second set, each loop being exactly opposite its counterpart. 13 He then made fifty gold clasps and joined the two sets of tapestries to each other with the clasps, so that the cover of the Tabernacle became one. 14 He made sheets of goat hair as a Tent to spread over the tapestries that formed the first cover of the Tabernacle. There were eleven such sheets. 15 The length of each sheet was thirty cubits and the width of each sheet was four cubits, all eleven sheets being of the same size. 16 He attached five of the sheets as a set by themselves by sewing, and the other six sheets as a set by themselves by sewing. 17 He made fifty loops of goat hair along the edge of the endmost sheet of the first set, and fifty loops of goat hair along the edge of the endmost sheet of the second set.

Exodus 36:8-19

276

ONKELOS

ויקהל

ים שט עצי למשכן ים את־הקרש ויעש 20 חמישי

י וחצ ואמה רש הק רך א ת אמ עשר 21 ים: מד ערש לק ת יד י שת 22 ד: אח ה רש הק חב ר ה אמ הי קרש ל לכ ה עש כן ת אל־אח ת אח ת לב מש ד אח הים עשר למשכן ים את־הקרש ויעש 23 ן: המשכסף אדני־כ וארבעים 24 נה: תימ נגב ת לפא ים קרשרש חת־הק ת ים אדנ י שנ ים הקרש ים עשר חת ת ה עשד אח ה רש חת־הק ת אדנים ושני יו ידת י לשת אחד הצפון ת לפא ית השנ המשכן ולצלע 25 יו: ידת י לשתשני כסף ם אדניה ים וארבע 26 ים: קרש ים עשר ה עשרש הק חת ת ים אדנ ושני ד אח ה רש הק חת ת ים אדנים: קרש ששה ה עש ימה ן המשכ י ולירכת 27 ד: אח הים: בירכת המשכן ת למקצע ה עש קרשים ושני 28

אל־ראשו תמים יהיו ו ויחד טה מלמ תואמם והיו 29

ת: ם לשני המקצע ן עשה לשניה ת כ אח עת ה אל־הטבר עש ששה סף כ ואדניהם ים קרש שמנה והיו 30

ד: אח ה רש הק חת ת ים אדנ שני אדנים שני אדנים ן לע־המשכ י צ ה לקרש ים חמש י עצי שט 31 ויעש בריח

ן לע־המשכ צ י לקרש ם בריח וחמשה 32 ת: אח הים ימה: ן לירכת י המשכ השנית וחמשה בריחם לקרשים מן־ ח בתוך הקרש ן לבר יח התיכ 33 ויעש את־הבר

ואת־ ב זה צפה ים את־הקרש ו 34 ה: אל־הקצ ה הקצם את־הבריח ויצף ם לבריח ים בת ב זה עשה טבעתם י ן ותולעת שנ כת תכלת וארגמ עש את־הפר ב: 35 וי זה

ים: ה כרב עשה חשב עשה את ושש משזר מ

אעי נא ד כ א למש י פ 20 ועבד ית ד

א ין ארכ ר אמ ין קימין: 21 עש ט ש

תא אמ ופלגות תא ואמ א דפ ד

צירין רין 22 ת חד: א דפ ד תיא פ

ן בין חד לקבל חד כ ל א חד מש לדפ

23 ועבד נא: כ מש י פ ד לכל עבד

ין פ ד רין עש נא כ למש א י פ ד ית

עין 24 וארב רומא: ד עיבר לרוח

רין עש חות ת עבד כסף ד סמכין

חד א פ ד חות ת סמכין רין ת ין פ ד

חות לתרין צירוהי ותרין סמכין ת

א חד לתרין צירוהי: 25 ולסטר פ ד

עבד צפונא לרוח נינא ת נא כ מש

עין סמכיהון ין: 26 וארב פ רין ד עש

א פ ד חות ת סמכין רין ת כסף ד

חד: א פ ד חות ת סמכין ותרין חד

עבד מערבא נא כ מש 27 ולסיפי

עבד ין פ ד 28 ותרין ין: דפ א ת ש

29 והוו סופיהון: ב נא כ מש לזוית

נין מכו הוו וכחדא רע מל נין מכו

עבד ן כ חדא עזקתא ב יהון ריש ב

זוין:30 והוו ין לתרת לתרויהון

א ת כסף ש ין וסמכיהון ד מניא דפ ת

רין ת סמכין רין ת סמכין ר עש

31 ועבד חד: א פ ד חות ת סמכין

י לדפ א חמש ין ט ש דאעי עברי

א 32 וחמש חד: נא כ מש סטר

נינא ת נא כ מש סטר י לדפ עברין

נא כ מש י לדפ עברין א וחמש

ית 33 ועבד מערבא: לסופיהון

גו ב רא לאעב מציעאה עברא

34 וית לסיפי: סיפי מן א י דפ

עזקתהון וית דהבא חפא א י פ ד

א וחפא הבא אתרא לעברי עבד ד

ית 35 ועבד הבא: ד א עברי ית

וצבע ונא וארג תכלא ד א רכת פ

עבד ן אמ עובד זיר ש ובוץ זהורי

רובין: יתה צורת כ

FIFTH (SECOND) READING

277

Making the Curtain and the Screen35 He made the partitioning Curtain woven out of threads composed of six strands each of turquoise, purple, and scarlet wool, and twined linen. He made it with a woven design of cherubim having the appearance of eagles on one side of the Curtain and lions on the other side.

VAYAKHEIL

Making the WallsFifth Reading 20 He made the planks for the Tabernacle out of acacia wood, standing vertically. 21 The length of each plank was ten cubits, the width of each plank was one and a half cubits, and the breadth of each was one cubit. 22 The base of each plank had two tenons, parallel to each other; he did the same for all the planks of the Tabernacle. 23 He made the following number of planks for the Tabernacle: twenty planks for the southern side. 24 And he made forty silver bases to place under the twenty planks, two bases under one plank, to accommodate its two tenons, and two bases under each fol-lowing plank, to accommodate its two tenons. 25 For the second side of the Tabernacle, to the north, he likewise made twenty planks 26 with their forty silver bases: two bases under one plank, and two bases un-der each following plank. 27 For the back of the Tabernacle, to the west, he made six planks whose widths would be fully exposed inside the Tabernacle, 28 and he made another two planks for the back corners of the Tabernacle whose width would be partially covered by the planks forming the north and south walls. 29 All the planks were flush against each other at the bottom and flush against each other at the top, where every pair of adjoining planks was fitted together into a square ring. The two planks on the two corners he also made like this. 30 Thus, on the west side, there was a total of eight planks with their silver bases. There were thus sixteen bases, two bases under each plank.31 He made crossbars out of acacia wood: five for the planks of one long side of the Tabernacle, 32 and five crossbars for the planks of the other long side of the Tabernacle, and five crossbars for the planks at the back of the Tabernacle, to the west. He made four half-length crossbars and one full-length crossbar for each side. Two of the half-length crossbars traversed the walls at a height of seven and a half cubits and the other two at a height of two and a half cubits. 33 He made the full-length crossbar of each side in order to traverse the walls at their middle height, and to penetrate holes drilled through the planks within, from one end of the Tabernacle to the other. 34 He overlaid the planks with gold. He made gold rings for the planks, to hold the half-length crossbars at the correct height, and gold tubes to cover the cross-bars over the rest of the width of the planks, and thereby, in effect, overlaid the crossbars with gold.

Exodus 36:20-35

277

RASHI

ONKELOS

ויקהל

ם ויה ו ב זה ויצפם ים שט י עמוד ארבעה ה ל ויעש 36

מסך ויעש 37 סף: אדני־כ ה ארבע ם לה ק ויצ זהב י ושש משזר ן ותולעת שנ הל תכלת וארגמ לפתח האם וצפה יו חמשה ואת־וויה ם: 38 ואת־עמוד ה רק עש מ

שת: פ ה נח ם זהב ואדניהם חמש קיה אשיהם וחש רים אמת ים שט עצי ן אר את־ה ל בצלא ויעש 37:1

מתו: ק צי וח ה ואמ רחבו צי וח ה ואמ ארכו צי וחזר לו ויעש ומחוץ מבית טהור זהב ויצפהו 2ארבע ל ע ב זה ת טבע ארבע לו ק ויצ 3 יב: סב ב זהת טבע ושתי ת אח ה על־צלעו ת טבע י ושת יו עמת פויצף ים שט עצי י בד ויעש 4 ית: השנ על־צלעו ן אר ת ה ל צלע ת ע ב: 5 ויבא את־הבדים בטבע ם זה אתים אמת טהור זהב רת כפ ויעש 6 ן: אר את־ה את לשים כרב שני ויעש 7 ה: רחב צי וח ה ואמ ה ארכ צי וחרת: 8 כרוב־ ם משני קצות הכפ זהב מקשה עשה אתרת מן־הכפ מזה ה מקצ ד וכרוב־אח ה מז מקצה ד אח9 ויהיו יו{: }קצות קצוותיו משני ים את־הכרב עשה על־ בכנפיהם ים ככ ס עלה למ ים כנפ י רש פ הכרבים פני היו רת ל־הכפ א יו אל־אח יש א ם ופניה רת הכפ

ים: פ הכרבה ואמ ארכו ים אמת ים שט עצי ן את־השלח ויעש 10

מתו: 11 ויצף אתו זהב טהור ויעש צי ק ה וח רחבו ואמיב ויעש פח סב עש לו מסגרת ט יב: 12 וי ב סב לו זר זהת זהב ע טבע ק לו ארב יב: 13 ויצ זר־זהב למסגרתו סביו: ר לארבע רגל ת אש ל ארבע הפא ת ע ויתן את־הטבע

עמודי עה ארב לה 36 ועבד הבא ד וויהון הבא ד וחפנון ין ט ש

כסף: עה סמכין ד יך להון ארב ואת

נא כ מש לתרע רסא פ 37 ועבד ובוץ זהורי וצבע ונא וארג כלא ת

ר: 38 וית עמודוהי זיר עובד צי ש

יהון ריש וחפא וויהון וית א חמש

א הבא וסמכיהון חמש יהון ד וכבוש

ית צלאל ב 37:1 ועבד א: נחש ד

ין אמ ין רת ת ין ט ש אעי ד ארונא

תיה א פ תא ופלג ה ואמ א ארכ ופלג

2 וחפהי רומה: א ופלג תא ואמ

לה ועבד רא ומב יו מג כי ד הב ד

יך 3 ואת סחור: סחור דהב ד יר ד

ע ארב על דהב ד עזקן ע ארב לה

ין עזקן על סטרה חד זויתה ותרת

נינא: ת סטרה על עזקן ין ותרת

וחפא ין ט ש אעי ד אריחי 4 ועבד א הבא:5 ואעיל ית אריחי יתהון ד

ל עזקתא על סטרי דארונא למט ב

א רת פ כ 6 ועבד ארונא: ית

א ופלג ין אמ ין רת ת כי ד דהב ד

תיה: פ א ופלג תא ואמ ה ארכ

נגיד דהב ד רובין כ רין ת 7 ועבד א: רת כפ סטרי רין מת יתהון עבד

א מכ טרא מס חד רובא 8 כמן א מכ טרא מס חד וכרובא

רין מת א רובי כ ית עבד א רת פ כ

ריסין פ א כרובי 9 והוו סטרוהי:

גדפיהון ב ין מטל א לעל דפיהון ג

יהון חד לקבל חד א ואפ רת פ על כ

א: כרובי י אפ הוו א רת פ כ לקבל

ין ט ש אעי ד תורא פ ית 10 ועבד תא פתיה ה ואמ ין ארכ ין אמ רת ת

11 וחפא רומה: א ופלג תא ואמ

דהב יר ד כי ועבד לה ד הב ד יתה ד

דנפא ג לה 12 ועבד סחור: סחור

ועבד סחור סחור א כ ש פ רומה

סחור: סחור לגדנפה דהב ד יר ד

דהב ד עזקן ע ארב לה יך 13 ואתזויתא ע ארב על עזקתא ית ויהב

ע רגלוהי: י לארב ד

FIFTH (SECOND) READING

58. Likutei Sichot, vol. 11, pp. 163-166.

278

מו: אר חכמים, נקראת על ש לאכה יותר מש תן נפשו על המ נ צלאל. לפי ש עש ב 1 וי

VAYAKHEIL

36 He made four acacia pillars for it and overlaid them with gold, their hooks also being of gold, and he cast four silver bases for them. 37 He made a Screen for the entrance of the Tent, i.e., the Tabernacle, embroi-dered out of material woven out of threads composed of six strands each of tur-quoise, purple, and scarlet wool, and twined linen. 38 He made its five pillars with their hooks, and overlaid them, their tops, and their bands with gold. Their five bases were made of copper.

Making the Ark37:1 Betzalel made the Ark of acacia wood, two and a half cubits long, one and a half cubits wide, and one and a half cubits high. Even though Betzalel used his exceptional talents to supervise and oversee the fashioning of all the Tabernacle’s components and furnishings, in the case of the Ark, he applied his talents to the actual work of fashioning it, as well. Therefore his name is mentioned here singly and explicitly—as if he fashioned the Ark all by himself.58 2 He overlaid it with pure gold inside and out by making two golden chests, one slightly larger and one slightly smaller, and placing the wooden ark in between them. He made a gold rim on the outer golden chest for it all around. 3 He cast four gold rings for the Ark on its four corners, two rings on one side and two rings on the other side. 4 He made rods of acacia wood and overlaid them with gold. 5 He then inserted the rods through the rings on the sides of the Ark, so that the Ark could be carried with them.

Making the Cover of the Ark6 He made for the Ark a Cover of pure gold, two and a half cubits long and one and a half cubits wide. 7 He made two golden cherubim; he hammered them out of the two ends of the Cover. 8 He made one cherub from one end and one cherub from the other end; he made the cherubim from the Cover itself, from its two ends. 9 The cherubim had their wings spread aloft to the level of their heads, so that their wings shielded the Cover. They faced one another, the faces of the cheru-bim being inclined downward towards the Cover.

Making the Table10 He made the Table of acacia wood, two cubits long, one cubit wide, and one and a half cubits high. 11 He overlaid it with pure gold, and made a gold rim for it all around. 12 He made a frame for it all around, one handbreadth wide, and made a gold rim for its frame all around. 13 He cast four gold rings for the Table, and placed the rings on the four corners of its four legs.

Exodus 36:36-37:13

278

ONKELOS

ויקהל

את ים לש תים לבד ב ת רת היו הטבע 14 לעמת המסג

ויצף ים שט עצי את־הבדים ויעש 15 ן: את־השלח | ים את־הכל עש וי 16 ן: את־השלח את לש זהב ם אתואת ואת־כפתיו יו רת את־קע ן על־השלח אשר

ב טהור: פ ן זה ך בה ת אשר יס ת־הקשו יו וא מנקיתה זהב טהור שישי )שלישי במחוברין( 17 ויעש את־המנר

יה ה גביעיה כפתר ה עשה את־המנרה ירכה וקנ מקשיה מצד ים יצא ים קנ וששה 18 היו: נה ממ יה ופרחה מנר קני ושלשה ד אח ה מצדה ה מנר קני | שלשה אחד ים בקנה ה שקד ים מ בע י: 19 שלשה ג ה השנ מצדד אח בקנה ים משקד ים גבע ושלשה רח ופ ר כפתה: מן־המנר ים צא הי ים הקנ לששת ן כ ופרח ר כפתיה: יה ופרח ים כפתר קד ים מש ה ארבעה גבע 20 ובמנר

שני חת ת וכפתר נה ממ ים הקנ י שנ חת ת ר וכפת 21

שת לש נה ממ ים הקנ חת־שני ת ר וכפת נה ממ הקנים נה ממ ם וקנת ריהם כפת 22 נה: ממ ים צא הי ים הקניה רת ת זהב טהור: 23 ויעש את־נ היו כלה מקשה אחזהב ככר 24 טהור: זהב יה ומחתת יה ומלקח שבעה

יה: פ ת כל־כל ה וא טהור עשה אתארכו ה אמ ים שט עצי רת הקט את־מזבח ויעש 25

יו: קרנת היו נו ממ מתו ק ים ואמת רבוע רחבו ה ואמיב סב יו ירת ואת־ק את־גגו טהור זהב אתו ף 26 ויצ

ת טבע ושתי 27 יב: סב ב זה זר לו ויעש יו ואת־קרנתשני ל ע יו צלעת י שת ל ע לזרו חת מת | שה־לו ע ב זה

ם: ים לשאת אתו בה ים לבד יו לבת צד

עזקתא הוו דנפא ג 14 לקבל

ית ל למט א לאריחי אתרא

א אריחי ית 15 ועבד תורא: פ

הבא ד יתהון וחפא ין ט ש אעי ד

ית 16 ועבד תורא: פ ית ל למט

מגיסוהי ית תורא פ על י ד א מני

וית מכילתה וית זיכוהי ב וית

הב ד הון ב כין מנס י ד ותא קש

דהב ד א מנרת ית 17 ועבד כי: ד

ה ד ש א מנרת ית עבד נגיד כי ד

הא נ ושוש חזורהא ידהא ל כ וקנה

נפקין קנין א ת 18 וש הוו: ה מנ

א מנרת קני לתא ת טרהא מס

א מנרת קני ותלתא חד טרה מס

ידין כל לתא נינא:19 ת ת טרה מס

ן ושוש חזור חד קניא ב רין מצי

קניא חד ב רין מצי ידין כל ותלתא

נפקין א קנין ד ת ן לש ן כ חזור ושוש

עה א ארב א: 20 ובמנרת מן מנרת

הא: נ רין חזורהא ושוש ידין מצי כל

ה מנ ד קנין רין ת חות ת 21 וחזור

ה וחזור מנ רין קנין ד חות ת וחזור ת

א קנין ת ה לש מנ רין קנין ד חות ת ת

ה: 22 חזוריהון וקניהון נפקין מנ ד

דהב ד חדא נגידא ה ל כ הוו ה מנ

בעא כי: 23 ועבד ית בוצינהא ש ד

דהב ד יתהא ומחת וצביתהא

עבד כי ד דדהב רא כ 24 כ כי: ד

ית 25 ועבד ל־מנהא: כ וית יתה

אעי ד א סמי ב דקטרת חא מדב

תא פתיה ה ואמ תא ארכ ין אמ ט ש

ה מנ רומה ין אמ ין ותרת ע מרב

הב ד יתה 26 וחפא קרנוהי: הוו

סחור תלוהי כ וית רה אג ית כי ד

יר ד לה ועבד קרנוהי וית סחור

ין 27 ותרת סחור: סחור דהב ד

רע לדירה דהב עבד לה מל עזקן ד

רין סטרוהי ין זויתה על ת רת על ת

יתה ל למט א לאריחי לאתרא

הון: ב

SIXTH (THIRD) READING

59. Above, 25:40.

279

VAYAKHEIL

14 The rings were close to the frame, as holders for the rods used for carrying the Table. 15 He made rods of acacia wood and overlaid them with gold, for carrying the Table. 16 He made the utensils to go on the Table—its bread-forms, its spoons for the frankincense, its supporting frames for its shelving tubes, and its shelving tubes with which the bread would be covered—out of pure gold.

Making the CandelabrumSixth Reading (Third when combined) 17 God Himself59 made the Candelabrum out of pure gold. He formed the Candelabrum as if by hammering: its base, its stem, its decorative goblets, its apple-shaped spheres, and its flowers were an integral part of the same ingot of gold. 18 Six branches extended diagonally from its two sides, three branches of the Candelabrum on one side of it and three branches of the Candelabrum on its other side. 19 There were three engraved goblets, as well as a sphere and a flower, on the upper three handbreadths of one branch, and three engraved goblets, as well as a sphere and a flower, on the upper three handbreadths of the next branch; the same applied to all six branches extending from the stem of the Candelabrum. 20 On the stem of the Candelabrum there were four goblets, and its two spheres and flowers were both engraved. 21 Besides these spheres, there was also one sphere situated on the stem be-low the first two branches that extended from the stem, another sphere below the next two branches that extended from the stem, and a third sphere below the last two branches that extended from the stem. These three spheres thus served as base-points for all the six branches extending from the stem of the Candelabrum. 22 Its spheres and branches were an integral part of the Candelabrum; it was all hammered out of a single ingot of pure gold. 23 He made its seven lamps, its wick tongs, and its ash scoops of pure gold. 24 He made it, together with all its utensils, out of one talent of pure gold.

Making the Inner Altar, the Anointing Oil, and the Incense25 Betzalel made the incense Altar of acacia wood. It was square, one cubit long and one cubit wide, and two cubits high; its protrusions were an integral part of it. 26 He overlaid it with pure gold—its top, its walls all around, and its protru-sions—and he made a gold rim for it all around. 27 He made two gold rings for it below its rim, on the two corners of its two op-posite sides, to serve as holders for the rods with which it would be carried.

Exodus 37:14-27

279

RASHI

ONKELOS

ויקהל

ב: זה ם את ויצף ים שט עצי ים את־הבד ויעש 28

ים הסמ רת ואת־קט דש ק המשחה את־שמן עש 29 וי

ח: ס ה רק עש טהור מה על ה את־מזבח ויעש 38:1 במחוברין( )רביעי שביעי

מש־אמות רחבו רבוע ים חמש אמות ארכו וח עצי שטיו פנת ארבע ל ע יו קרנת ויעש 2 מתו: ק אמות ושלש את־כל־ עש וי 3 שת: נח אתו ויצף יו קרנת היו נו ממת ואת־המזרק ואת־היעים ת את־הסיר ח המזב כלי שת: נח עשה יו כל־כל ת ואת־המחת ת את־המזלגחת כרכבו שת ת שת נח ה ר עש ר מ ח מכב 4 ויעש למזבת ת בארבע הקצו ק ארבע טבע טה עד־חציו: 5 ויצ מלמים עצי ים: 6 ויעש את־הבד ים לבד שת בת למכבר הנחת בטבע ים א את־הבד ויב 7 שת: נח ם את ויצף ים שטעשה ת לח נבוב בהם אתו לשאת ח המזב ת צלע ל ע

אתו: סבמראת שת נח כנו ת וא שת נח הכיור ת א עש וי 8

ד: ס הל מוע תח א באו פ ת אשר צ בא הצחצר ה קלעי נה תימ נגב | ת לפא חצר את־ה ויעש 9ים ואדניהם ה: 10 עמודיהם עשר אמ ה ב ר מא שש משז

סף: ם כ קיה ים וחש עמוד שת ווי ה ים נח עשר

ין ט ש אעי ד א אריחי ית 28 ועבד

29 ועבד הבא: ד יתהון וחפא

וית א קדש דרבותא חא מש ית

סמנו: ב עובד כי ד א סמי ב קטרת

דעלתא חא מדב ית 38:1 ועבד

ה ארכ ין אמ חמש ין ט ש אעי ד

ותלתא ע מרב תיה פ ין אמ וחמש

על קרנוהי 2 ועבד רומה: ין אמ

קרנוהי הוו ה מנ זויתה ע ארב

ית 3 ועבד א: נחש יתה וחפא

ירותא סכת פ ית חא מדב ל־מני כ

ית א מזרקי וית מגרופיתא וית

ל־מנוהי כ יתא מחת וית צנוריתא

חא למדב 4 ועבד א: נחש עבד

א דנחש א מצדת עובד סרדא

ה: לג פ עד רע מל סובבה חות ת

ע ארב ב עזקתא ע ארב יך 5 ואת

אתרא א דנחש לסרדא זויתא

א אריחי ית 6 ועבד א: לאריחי

א: נחש יתהון וחפא ין ט ש אעי ד

עזקתא על א ב 7 ואעיל ית אריחי

הון ב יתה ל למט חא מדב סטרי

חליל לוחין עבד יתה: 8 ועבד ית

א נחש סיסה ד א וית ב יורא דנחש כ

אה לצל אתין י ד א י נש מחזית ב

ית 9 ועבד זמנא: ן כ מש תרע ב

סרדי רומא ד עיבר לרוח א רת ד

ין: אמ ב מאה זיר ש בוץ ד א דרת ד

וסמכיהון רין עש 10 עמודיהון

א עמודי ווי א נחש ד רין עש

סף: יהון כ וכבוש

SEVENTH (FOURTH) READING

280

ע ארב "ועביו וכן חלול, הוא "נבוב" לחת. נבוב 7

ים ט ש עצי ל ש הלוחות נבוב לחת. נבוב"13: עות אצב

הצבאת. מראת ב 8 אמצע: ב והחלל לכל־רוח,

הן ש כ הן ב רואות ש מראות, בידן היו ראל יש נות ב

לנדבת הביא מל בו עכ לא אותן ואף טות, מתקש

ליצר עשויים ש ני מפ הן, ב ה מש והיה מואס ן. כ ש המ

י אלו חביבין ל! כ רוך־הוא: קב דוש ב הרע, אמר לו הק

ים צבאות רבות ש על ידיהם העמידו הנ עלי מן הכל, ש

רך, היו פ עבודת יגעים ב עליהם ב היו ש כ מצרים — ב

ומאכילות ה ת ומש מאכל להם ומוליכות הולכות

עם עצמה רואה וכל־אחת ראות המ ונוטלות אותם,

נאה אני לומר: דברים, ב לתו ד ומש ראה, מ ב עלה ב

אוה, ונזקקות ך מביאות לבעליהן לידי ת ך. ומתוך כ ממ

פוח הת חת אמר: "ת נ ש ם, ש ויולדות רות ומתעב להם

ה מראות הצובאות". ונעש אמר: "ב נ יך"14. וזהו ש עוררת

תו — לאש איש ין ב לום ש לשום הוא ש מהם, יור הכ

רה. עלה ונסת א לה ב נ ק תוכו למי ש ב ים ש קות ממ להש

ת "ונחש נאמר: הרי ש ש, ממ מראות הן ש לך ותדע

13. ירמיה נב, כא. 14. שיר השירים ח, ה.

RASHI

VAYAKHEIL

28 He made the rods of acacia wood and overlaid them with gold. 29 He made the sacred anointing oil and the pure incense offering, blended as by a perfumer.

Making the Outer AltarSeventh Reading (Fourth when combined) 38:1 He made the sacrificial Altar out of panels of acacia wood. It was square, five cubits long and five cubits wide, and three cubits high above its Border. 2 He made protrusions for it on its top four corners, the protrusions being of one piece with it, and he overlaid the entire Altar with copper. 3 He made all the Altar’s implements—the pots, scoops, basins, forks, and fire pans; he made all its implements of copper. 4 He made for the Altar a Grate of copper network under its decorative Border, extending downward until the middle of the Altar’s height. 5 He cast four rings for the four edges of the copper Grate, as holders for the rods. 6 He made the rods of acacia wood and overlaid them with copper. 7 He inserted the rods through the rings on the sides of the Altar, so that it could be carried with them. He made the Altar a hollow structure, of panels.

Making the Laver8 He made the copper Laver and its copper base out of the mirrors of the le-gions of women who congregated at the entrance of the Tent of Meeting to do-nate their mirrors.60 God instructed Moses to use this copper to make the Laver. Since the women had used these mirrors to promote marital harmony, it was fit-ting to use them to make the Laver, for a suspected adulteress drinks water taken from the Laver as part of the rite used to demonstrate her innocence and thereby restore marital harmony between her and her husband.61

Making the Hangings for the Courtyard9 He made the Courtyard as follows: On the south side, the crocheted hang-ings of the Courtyard, which were made of twined linen, were one hundred cubits long. 10 They had twenty pillars with their twenty copper bases. The hooks of the pillars and their bands were made of silver.

Exodus 37:28-38:10

280

וכנו וכיור ה וגו'"15, ב עש וי וגו' ר כ כ בעים נופה ש הת

יור כ ל ש ת נחש היה לא ש , למדת ם. ש רו הזכ לא

ם רג ת וכן נחומא16. ת י רב רש ד ך כ נופה. הת ת חש מנ

ל "מראות", א", והוא תרגום ש י מחזית נש אונקלוס: "ב

ליונים"18, עיה: "והג יש לעז17. וכן מצינו ב מירידויר"ש ב

ר צבאו. להביא נדבתן: מינן: "ומחזיתא": אש מתרג

60. Above, 35:29. 61. See Numbers 5:11-31, especially v. 17. 15. שמות לח, כט־ל. 16. פקודי סימן ט. 17. מראות. 18. ג, כג.

RASHI

קכ״ב פסוקים. סנוא״ה סימן.

ONKELOS

ויקהל

ים עשר עמודיהם ה אמ ב ה מא צפון ת ולפא 11

ם קיה וחש ים עמוד ה ווי שת נח ים עשר ואדניהם עמודיהם ה אמ ב ים חמש קלעים ם ולפאת־י 12 סף: כסף: כ ם וחשוקיה ים עמד ה ווי ה עשר ם ואדניה ה עשרים קלע 14 ה: אמ ים חמש חה מזר דמה ק ת 13 ולפא

ה שלש עמודיהם ף אל־הכת ה אמ ה חמש־עשרער לש ומזה מזה ית השנ ף 15 ולכת ה: שלש ם ואדניהה שלש דיהם עמ ה אמ ה עשר חמש ים קלע ר חצ היב שש משזר: חצר סב ה: 16 כל־קלעי ה ם שלש ואדניהוחשוקיהם ים עמוד ה י וו שת נח עמדים ל אדנים וה 17

ל כ סף כ ים מחשק והם כסף ם אשיה ר וצפוי סף כר: חצ י ה עמד

תכלת ם רק עשה מ חצר ה ער ש ך ומס 18 מפטיר

רך א אמה ים ועשר משזר ושש י שנ ותולעת ן וארגמר: חצ ה קלעי ת לעמ אמות חמש חב בר ה וקומויהם ו שת נח ה ארבע ואדניהם ה ארבע דיהם ועמ 19

ת כל־היתד ו 20 סף: כ ם קיה וחש אשיהם ר וצפוי סף כשת: יב נח חצר סב למשכן ול

ין באמ מאה צפונא 11 ולרוח רין רין וסמכיהון עש עמודיהון עש

יהון וכבוש א עמודי ווי א נחש ד

סרדין מערבא 12 ולרוח כסף: ד

רא עש עמודיהון ין אמ ב ין חמש

א עמודי ווי רא עש וסמכיהון

13 ולרוח כסף: ד יהון וכבוש

ין: אמ ין חמש ינחא מד קדומא

ין אמ רי עש חמש 14 סרדין לתא ת עמודיהון לעברא

15 ולעברא לתא: ת וסמכיהון

א רת ד לתרע א ומכ א מכ תנינא

ין עמודיהון רי אמ סרדין חמש עש

ל־ 16 כ לתא: ת וסמכיהון לתא ת

בוץ ד סחור סחור א דרת ד סרדי

א לעמודי א 17 וסמכי זיר: ש

יהון וכבוש א עמודי ווי א נחש

ואנון כסף ד יהון ריש וחפוי כסף ד

א: דרת עמודי כל סף כ ין ש מכב

עובד א רת ד תרע ד 18 ופרסא זהורי וצבע ונא וארג כלא ת ר צי

א ארכ ין אמ רין ועש זיר ש ובוץ

לקבל ין אמ חמש פתיא ב ורומא

19 ועמודיהון א: דרת סרדי

א נחש עה ארב וסמכיהון עה ארב

יהון ריש וחפוי כסף ד וויהון

20 וכל־ כסף: ד יהון וכבוש

סחור א ולדרת נא כ למש א י סכ

א: נחש סחור ד

SEVENTH (FOURTH) READING

281

ת קלעי החצר: מד ת קלעי החצר. כ 18 לעמ

חסלת פרשת ויקהל

The Haftarah for parashat Vayakheil may be found on p. 328.The Maftir and Haftarah for Shabbat Shekalim may be found on p. 343.

The Maftir and Haftarah for Shabbat Parah may be found on p. 351.The Maftir and Haftarah for Shabbat HaChodesh may be found on p. 356.

VAYAKHEIL

62. Above, 27:18; Likutei Sichot, vol. 16, pp. 443-446.

11 On the north side, the crocheted hangings were also one hundred cubits long, with their twenty pillars and their twenty copper bases. The hooks of the pil-lars and their bands were made of silver. 12 On the west side, there were crocheted hangings fifty cubits long, with their ten pillars and their ten bases. The hooks of the pillars and their bands were made of silver. 13 On the east side, the enclosure was also fifty cubits long, as follows: 14 there were fifteen cubits of crocheted hangings along one flank at the side of the entrance, with their three pillars and their three bases, 15 and likewise along the other flank—the flanks being at either side of the en-trance to the Courtyard—there were fifteen cubits of crocheted hangings, with their three pillars and their three bases. 16 The crocheted hangings surrounding the entire Courtyard were made of twined linen. 17 The bases for the pillars were made of copper; the hooks of the pillars and their bands were made of silver, and their tops were overlaid with silver. All the pillars of the Courtyard were banded with silver. Maftir 18 The Screen for the entrance of the Courtyard was embroidered out of material woven of threads composed of six strands each of turquoise, pur-ple, and scarlet wool, and twined linen. It was twenty cubits in length, and its width was its height of five cubits, like the width of the crocheted hangings of the Courtyard.62 19 The Screen had four pillars with their four copper bases; their hooks were silver, and their tops and bands were overlaid with silver. 20 All the stakes for the Tabernacle and for the surrounding Courtyard were made of copper.

Exodus 38:11-20

281

GENESISBereishit

NoachLech Lecha

VayeiraChayei Sarah

ToldotVayeitzei

VayishlachVayeishev

MikeitzVayigash

Vayechi

EXODUSShemot

VaeiraBo

BeshalachYitro

MishpatimTerumahTetzaveh

TisaVayakheil

PekudeiLEVITICUS

VayikraTzav

SheminiTazria

MetzoraAcharei Mot

KedoshimEmorBehar

Bechukotai

NUMBERSBemidbar

NasoBeha’alotecha

ShelachKorachChukat

BalakPinchas

MatotMasei

DEUTERONOMYDevarim

Va’etchananEikevRe’eh

ShoftimTeitzei

TavoNetzavimVayeilechHa’azinu

Vezot Habrachah

23 פקודי

284

P arashat Pekudei begins with a tally of all the materials collected for making the Tabernacle, its furnishings, and the garments of the priests. The first half details how the artisans made the priestly garments, essentially repeating the

first half of parashat Tetzaveh, but changing the predominant verb from “you shall make” to “they made.”

As we saw with regard to the preceding parashah, Vayakheil, this apparent redundancy is intended to underscore the difference between Moses’ abstract and idealized vision of the Tabernacle with the physical Tabernacle that the people constructed. This point is made in order to emphasize, in turn, that it is specificially the physical Tabernacle that fulfills God’s will to make this world His home.

The second half of this parashah describes how the artisans brought everything to Mo-ses, how God commanded Moses to erect the Tabernacle on the 1st of Nisan, how Moses erected it on the designated day, and how the cloud that manifested God’s presence de-scended on it.

The name of the parashah—Pekudei—means “the tallies of,” referring to the tallies of the materials the people brought to Moses in order to build the Tabernacle. Like the name of the previous parashah, Vayakheil, this parashah’s name refers to a mass of individual entities, but while the word Vayakheil (“And he assembled”) describes how these units combine to form a collective whole, the word Pekudei highlights each entity’s identity as a discrete unit that is counted separately.

Just as with parashat Vayakheil, the name of parashat Pekudei seems inconsistent with its contents. Although it contains the details of how the artisans made the priestly garments, the greater part of the parashah describes the three stages of how all the various people’s donations were combined into one organic whole: how they were brought to Moses, how God commanded Moses to erect the Tabernacle, and how he actually did so.

The answer, as it was with the similar difficulty with parashat Vayakheil, is that each component of the Tabernacle possesses a unique holiness and fulfills a unique function, but only by virtue of it being a part of the Tabernacle as a whole. Only once the entire Tabernacle has been constructed and every piece is in place does each component assume its unique role and become endowed with its spiritual effectiveness.

פקודי 23Pekudei

Overview

285

Overview Of Pekudei

The lesson from the parashah’s name is first and foremost that each of us possesses intrinsic worth that makes us an equal to every other individual of the Jewish people, notwithstanding our position on the ladder of spirituality. The two parashiot Vayakheil and Pekudei thus teach us the same lesson—Jewish unity—from opposite perspectives. From Vayakheil we learn that each of us is part of the whole; from Pekudei we learn that each of us has intrinsic value as an individual.

Secondly, the fact that the Tabernacle’s components only began to function once the entire Tabernacle was in place reminds us that whatever work we do on behalf of the com-munity is not only for the community’s collective good, but also for our own good—to enable us to fulfill the unique, individual Divine purposes of our lives.

Thus, the twin parashiot of Vayakheil and Pekudei consolidate the overall theme of the Book of Exodus—Shemot, the “names,” or “identity” of the Jewish people as a whole and as individuals. This fusion of our individual and communal identities is an essential facet of redemption in general—the other great theme of the Book of Exodus. Jewish unity is firstly the key to redemption:1 inasmuch as baseless hatred was the chief cause of the exile, brotherly love is its logical remedy. Secondly, the redemption itself will occur in a way that emphasizes our simultaneous individual and communal identities: we will be redeemed as a nation, as it is said, “A great congregation will return here,”2 but in addi-tion, “You will be gathered one by one.”3

1. As Moses saw in Egypt (see 2:14, above). 2. Jeremiah 31:7. 3. Isaiah 27:12. Likutei Sichot, vol. 1, pp. 195-198, vol. 21, pp. 250-259; Hitva’aduyot 5743, vol. 2, pp. 1121-1122.

CHASIDIC INSIGHTS

RASHI

פקודי

ONKELOS ד פק אשר ת עד ה משכן המשכן י פקוד לה א 38:21

ן: ן הכה הר ן־א ר ב יתמ ם ביד א לוי י משה עבדת ה על־פת א ה עש ה יהוד למטה בן־חור י בן־אור ל ובצלא 22

ב הליא א ואתו 23 ה: את־מש יהוה כל־אשר־צוה לת בתכ ם ורק וחשב ש חר ן למטה־ד ך יסמ בן־אח

ש: ס י ובש ן ובתולעת השנ ובארגמדש הק מלאכת ל בכ ה למלאכ עשוי ה ב כל־הזה 24

מאות ע ושב ר ככ ועשרים תשע ה התנופ זהב | י ויהדש: קל בשקל הק ים ש ושלש

21 The Tabernacle was a Testimony: The Torah has mentioned the Tabernacle many times already, but this is the first time it refers to it as a “Testimony.”13 This is because the Torah wishes to emphasize here, where the text focuses on the Tabernacle’s role in the spiritual life of the people, that the Tabernacle served as a testimony to the fact that God forgave them for the sin of the Golden Calf.

Moreover, the word for “testimony” (עדות) is related to the word for “jewelry” (עדי), which the Torah uses to refer to the crowns the people received at the Giving of the Torah and had to remove after the incident of the Golden Calf.14 The Tabernacle, then, is also called

“the Tabernacle of the jewelry.” This indicates that be-sides testifying to God’s forgiveness, the Tabernacle was also the means God provided through which the people could regain the spiritual heights and Divine consciousness they possessed before the sin of the Golden Calf—those that God gave them when He first gave them the Torah.

Similarly, by constructing our inner, personal spiritual Tabernacle, we, too, can overcome any spiritual hand-icaps we may have accrued during our lives and attain something of the pristine Divine consciousness God bestowed upon us when the Torah was first given.15

נדבת קלי ל־מש כ נמנו זו ה פרש ב פקודי. ה אל 21

לכל־ ליו ל־כ כ ונמנו ת, חש ולנ הב ולז סף לכ ן, כ ש המ

ש קד למ רמז עמים, פ ני ש ן. כ מש ן כ ש המ עבודתו:

ראל: יש ל ש עונותיהן על נין, חרב ני ש ב ן כ תמש נ ש

דוש הק להם ר ת ו ש ראל ליש עדות העדת. ן כ מש

כינתו ש רה הש הרי ש העגל, ה מעש על רוך־הוא ב

ן וכליו, היא עבודה כ ש קודי המ ם. פ יניהם: עבדת הלוי ב

את ולהוריד ולהקים, איש ר, לש דב מ ם ב וי סורה לל המ

ת נשא1: פרש אמור ב מו ש פקד עליו, כ או המ איש למש

ית קיד עליהם, למסר לכל־ב פ יד איתמר. הוא היה ב

ה את ן־אורי וגו' עש עליו: 22 ובצלאל ב אב עבודה ש

ה" אין ה אותו מש ר צו ה. "אש ה ה' את־מש ר־צו ל־אש כ

ה" — אפלו ה ה' את־מש ר־צו ל־אש א "כ אן, אל תיב כ כ

אמר נ ימה דעתו למה־ש לא אמר לו רבו, הסכ ברים ש ד

ה חל ת לעשות לבצלאל ה צו ה מש י כ סיני. ב ה למש

צלאל: מנהג העולם ן. אמר לו ב כ ך מש לים ואחר כ כ

תוכו, אמר לים ב ים כ ך מש ית ואחר כ ה ב חל לעשות ת

ה: מש אמר רוך־הוא. ב דוש הק י מפ י מעת ש ך כ לו:

רוך־ ב דוש הק לי ה צו ך כ אי וד ב י כ היית, אל צל ב

לים: כ ה עש ך כ ואחר ה חל ת ן כ ש המ ה עש וכן הוא.

הרי היה, פול כ קדש ל ש ומנה מנה, ים ש ש ר. כ כ 24

ה וחמש רים עש נה והמ מנה, רים ועש מאה ר כ הכ

קלים. ש אלפים ת לש ש קדש ל ש ר כ כ הרי סלעים,

מנינם חותין ב פ קלים ש ל־הש פרוטרוט כ לפיכך מנה ב

ר: יעין לככ אין מג ת אלפים, ש לש מש

נא כ מש נא כ מש מניני ין 21 אל

מימרא על אתמני י ד דסהדותא

איתמר ידא ד לחן ליואי ב ה פ דמש

ר ב 22 ובצלאל הנא: כ אהרן ר ב

דיהודה בטא לש חור ר ב אורי

ה: מש ית יי יד פק י ל־ד כ ית עבד

אחיסמך ר ב אהליאב ה 23 ועמ

ר וצי ן ואמ ר נג דן ד בטא לש

זהורי ובצבע ונא ובארג תכלא ב

אתעבד ד הבא ל־ד 24 כ ובבוצא:

א קדש עבידת כל ב א לעבידת

ע רין ותש הב ארמותא עש והוה ד

סלעין ותלתין מאה בע וש רין כ כ

א: סלעי קדש ב

1. במדבר ד טו־לב.

13. The other times are Numbers 1:50, 53 and 10:11. 14. Above, 33:4-6. 15. Or HaTorah, Shemot, p. 2233.

FIRST (FOURTH) READING

286

PEKUDEI

Management of and Responsibility for the Tabernacle38:21 Having concluded the account of how the artisans fashioned the various components of the Tabernacle structure, the Torah digresses to discuss who was to be put in charge of it and to note its crucial role in the spiritual life of the people.1 These are the appointments2 over the Tabernacle. The Tabernacle was a Testimony to the fact that God had forgiven the people for the sin of the Gold-en Calf and had agreed to let His presence dwell among them. However, He would allow His presence to continue to dwell among them only as long as they maintained a certain level of moral conduct; once they would fail in this regard, the Temple (which eventually superceded the portable Tabernacle) would be de-stroyed, taken by God as a pledge3 for the people’s repentance. This would hap-pen twice in the Jewish people’s history.4

The various tasks involved in making the Tabernacle and all its accessories were first assigned by Moses, since it was his responsibility to make sure everything was done according to God’s instructions. Moses appointed treasurers to oversee the people’s donations of the raw materials and artisans to do the work. It will be recounted later in detail5 that after the Tabernacle was finally erected and began functioning, God instructed Moses to make the ongoing management of the Tab-ernacle—dismantling, transporting, erecting, and safeguarding it and its furnish-ings—the work of the Levites. Specifically, the work of dismantling, transport-ing, and erecting the Tabernacle itself was to be under the direction of Itamar, the fourth and youngest son of Aaron the priest.6 Itamar would divide these tasks between the Levite families. The work of transporting the Tabernacle’s furnish-ings was to be under the direction of Aaron’s third son, Eleazar.7

22 Moses’ chief artisan, Betzalel son of Uri son of Hur, of the tribe of Judah, proved to be so insightful that even in those cases where Moses had not told him explicitly what God had told him to do, he intuited God’s instructions on his own and had thus carried out all that God had commanded Moses.8 23 With him was Oholiav son of Achisamach, of the tribe of Dan, a craftsman and weaver, and an embroiderer in turquoise, purple, and scarlet wool, and in linen. 24 To demonstrate how Moses was in charge of the entire process of construct-ing the Tabernacle, the Torah now gives some examples9 of the quantities of raw materials the people brought to him.10 All the gold that was used for the work, in all the holy work—that is, the gold of the wave-offering—came to 29 talents and 730 shekels, of the sacred shekels (c. 1404 kg or 3095 lbs.). This amount of gold was not enough for all the gold that was needed in making the Tabernacle’s components, so Moses—who was exceptionally wealthy11—made up the differ-ence from his own funds.12

1. Likutei Sichot, vol. 11, p. 175. 2. On this whole passage, see Likutei Sichot, vol. 26, pp. 272-278. 3. The Hebrew word for “Tabernacle” The repetition of this word in this verse alludes to the two Temples that God took as .(משכון) ”is similar to that for “pledge (משכן)pledges. 4. The first Temple was destroyed in 423 BCE; the second Temple in 70 CE. 5. Numbers 4. 6. Numbers 4:21-49, especially vv. 28 and 33 7. Numbers 4:1-20, especially v. 16. Likutei Sichot, vol. 11, p. 272, note 8. 8. See, for example, 36:2, above. 9. Likutei Sichot, vol. 26, p. 278. 10. Likutei Sichot, vol. 26, pp. 276-277. 11. Above, 34:1. 12. Hitva’aduyot 5744, vol. 2, pp. 1137-1140, 1145-1147.

Exodus 38:21-24

286

RASHI

פקודי

ONKELOS ע ושב לף וא ככר ת מא ה עד ה י פקוד וכסף 25

קע ב 26 דש: הק בשקל קל ש ים ושבע וחמשה מאות ר עב ה ל לכ דש הק בשקל קל הש ית חצ מ לת לגלגלשש־מאות עלה ומ שנה ים עשר ן מב ים על־הפקדי ויה 27 ים: וחמש מאות וחמש ים אלפ ושלשת לף אאדני ת וא דש הק אדני ת א קת לצ סף הכ ככר מאת דן: לא ככר ר הככ ת למא אדנים ת מא כת הפרים ושבע וחמשה המאות ושבע לף ואת־הא 28

ם: את וחשק ם אשיה ר וצפה ים עמוד ל ים וו עשה וארבע־ ים ואלפ ככר ים שבע ה התנופ שת ונח 29

ד מוע הל א תח פ את־אדני ה ב ויעש 30 קל: ש מאות אשר־לו שת הנח ואת־מכבר שת הנח מזבח ואת יב סב חצר ה ואת־אדני 31 ח: המזב כל־כלי ת ואואת־ המשכן ת כל־יתד ת וא חצר ה ער ש ואת־אדני ארגמן וה ומן־התכלת 39:1 יב: סב ר חצ ה ת כל־יתדיעשו ו דש בק ת לשר ד י־שר בגד עשו י השנ ותולעת יהוה צוה אשר כ ן הר לא אשר דש הק י את־בגד

ה: פ את־משתכלת ב זה ד אפ את־ה ויעש 2 במחוברין( )חמישי שני

י ושש משזר: ן ותולעת שנ וארגמ

ש־ לש קל: הש מחצית ל ש קל מש ם ש קע. הוא ב 26

ראל, וכך עלה מנינם אחר ך היו יש מאות אלף וגו'. כ

ן כ ש נדבת המ ה ב ר. ואף עת דב מ ספר ב ן ב כ ש הוקם המ ש

אלף מאות ש ש ל ש קלים הש חצאי ומנין היו. ך כ

קלים. ת אלפים ש לש ל ש ל־אחד ש ר, כ כ עולה מאת כ

מאות לש ש הן הרי חצאין, אלף מאות ש ש יצד? כ

וחמש ת אלפים לש והש ר כ כ הרי מאת למים, ש אלף

ה בע מאות וחמש ים חצאין, עולין אלף וש מאות וחמש

את כא": תרגומו: "לאת כ לצקת. קלים: 27 ש בעים וש

מונה עים וש הם ארב ן, ש כ ש י המ ל קרש אדני הקדש. ש

רכת הפ ואדני אדנים, ה ש וש עים ש ת ולהן ים, קרש

תיב ת" כ אר האדנים "נחש עה, הרי מאה. וכל־ש ארב

ן כל ב ש מהן. עמודים, ל ש יהם. ראש ה וצפ 28 הם: ב

כלת סף: 1 ומן־הת יהם וחשוקיהם כ ה ראש תיב: וצפ כ

אן אני אומר, אן. ומכ ש" לא נאמר כ מן וגו'. "ש והארג

ה היה בגדי כהנ ב ה, ש הנ גדי כ לו ב רד הל גדי ש אין ב ש

עת ש לי הקדש ב הם כ ים ב כס מ גדים ש א, הם ב ש. אל ש

ש: לא היה בהם ש עות, ש סלוק מס

מאה א ת כנש מניני 25 וכסף

בעין וש מאה בע וש ואלף רין ככ

א: קדש סלעי ב סלעין א וחמש

לגות פ א לת לגולג קלא 26 ת

עבר ד לכל א קדש סלעי ב סלעא

נין ש רין עש ר מב א מניני על

ית מאה ותלתא אלפין א לש ולעל

27 והוה ין: וחמש מאה וחמש

ית כא לאת כסף ד רין כ כ מאה

א פרכת סמכי וית א קדש סמכי

רא כ כ רין ככ למאה סמכין מאה

בע וש אלפא 28 וית לסמכא:

ווין עבד א וחמש בעין וש מאה

יש וכב יהון ריש וחפא א לעמודי

דארמותא א 29 ונחש יתהון:

ע רין ותרין אלפין וארב כ בעין כ ש

ה ית סמכי מאה סלעין: 30 ועבד ב

חא מדב וית זמנא ן כ מש רע ת

י ד א דנחש סרדא וית א דנחש

31 וית חא: מדב ל־מני כ וית לה

וית סחור סחור א דרת סמכי

י ל־סכ כ וית א רת ד רע ת סמכי

סחור א דרת י ל־סכ כ וית נא כ מש

ונא וארג כלא ת 39:1 ומן סחור:

א מוש י ש וצבע זהורי עבדו לבוש

י א ועבדו ית לבוש א בקדש ש מ לש

יד פק די מא כ לאהרן י ד א קדש

אפודא ית 2 ועבד ה: מש ית יי

ונא וצבע זהורי כלא וארג הבא ת ד

זיר: ובוץ ש

SECOND (FIFTH) READING

287

16. Above, 35:1. 17. Above, 26:19, 21. 18. Above, 26:25. 19. Above, 26:32. 20. Above, 27:10-11, 17. 21. 38:8.

CHASIDIC INSIGHTS 2 He made the Ephod: Most of this parashah deals with the Tabernacle as a whole, and specifically, how it was erected, anointed, and began to function as an earthly abode for the Divine presence. In this context, the description of how the priestly vestments were made would seem to belong in the previous parashah,

Vayakheil, which describes how the individual compo-nents of the Tabernacle were made.

The reason the description of how the priestly vest-ments were made is nonetheless included in this para-shah is that they are not technically accoutrements of the Tabernacle per se; rather, they are the means by

PEKUDEI

25 The silver from those of the community who had been counted—i.e., the lay males between ages twenty and sixty16—came to 100 talents and 1775 shekels, of the sacred shekels (approximately 4828 kg or 10,645 lbs.): 26 a beka per head, which is a half-shekel of the sacred shekels, for all those of twenty years and over up to age sixty who had passed through the line of those counted in the census, 603,550 in all:

27 The hundred talents of silver were used for casting the bases for the Tab-ernacle and the bases for the Curtain: one hundred bases from one hundred talents, one talent for each base. There were forty bases on each side of the Tab-ernacle,17 sixteen at the back,18 and four under the Curtain.19 28 And with the 1775 shekels he made hooks for the pillars of the Courtyard, overlaid their tops, and banded them.20 The people donated much additional silver beyond the mandatory half-shekel. 29 The copper of the wave-offering came to 70 talents and 2400 shekels. 30 With it he made the bases for the Screen at the entrance of the Tent of Meet-ing, the copper Altar and its copper Grate, and all the Altar’s utensils, 31 the bases for the pillars of the Courtyard all around and the bases for the Screen at the entrance of the Courtyard, all the stakes for the Tabernacle, and all the stakes for the Courtyard all around. But the Laver was made from the copper mirrors the women donated, as described above.21 39:1 With the turquoise, purple, and scarlet wool, they made the netted packing cloths for use in the Tabernacle, and also made Aaron’s sacred garments—as God had commanded Moses.

Making the EphodSecond Reading (Fifth when combined) 2 The Torah now resumes the account of how the artisans made the Tabernacle and its accoutrements, continuing with the priestly garments. The artisan made the Ephod out of threads composed of 28 strands: four gold threads, one twined with six threads of turquoise wool, one twined with six threads of purple wool, one twined with six threads of scarlet wool, and one twined with six threads of twined linen.

Exodus 38:25-39:2

603,550 people x 0.5 shekel/person = 301,775 shekel301,775 shekel ÷ 3000 shekel/talent = 100 talents and 1775 shekel.

287

RASHI

פקודי

ONKELOS בתוך עשות ל פתילם וקצץ הזהב י את־פח ירקעו ו 3ובתוך י השנ תולעת ובתוך ן ארגמ ה ובתוך לת התכעל־שני ת בר ח שו־לו ע ת כתפ 4 ב: חש ה עש מ השש יו על אשר אפדתו שב וח 5 ר: חב יו{ }קצות קצוותיו י שנ ותולעת ן וארגמ תכלת ב זה הו עש כמ הוא נו ממ

ה: ס אשר צוה יהוה את־מש ושש משזר כזהב ת משבצ ת סב מ הם הש את־אבני יעשו ו 6ל: ישרא בני על־שמות ם חות י פתוח מפתחת ל ד אבני זכרון לבני ישרא אפ ת ה ל כתפ ם ע 7 וישם את

ה: פ אשר צוה יהוה את־מש כב זה ד אפ עשה כמ ב חש עשה מ שן את־הח ויעש 8היה רבוע 9 משזר: ושש י שנ ותולעת ן וארגמ תכלת כפול: רחבו רת וז ארכו רת ז שן את־הח עשו כפול פטדה דם א טור בן א טורי ה ארבע לאו־בו וימ 10

יר ויהלם: פך ספ ד: 11 והטור השני נ אח קת הטור ה וברוהטור 13 מה: ואחל שבו לשם י השליש והטור 12

ב זה ת משבצ ת מוסב וישפה הם ש יש תרש י רביע ההנה ל בני־ישרא ת על־שמ ים אבנ ה ו 14 ם: במלאתעל־שמו יש א חתם י פתוח ם על־שמת ה עשר ים שתת גבלת שן שרשר בט: 15 ויעשו על־הח ר ש לשנים עשב זה ת משבצ שתי יעשו ו 16 טהור: ב זה ת עב עשה מעל־שני ת הטבע את־שתי יתנו ו זהב ת טבע י ושת

שן: קצות הח

ידו" "ורד תרגומו: כ הארץ"2, "לרקע מו: כ עו. וירק 3

לעז3 ב אישטינדר"א הב. הז מן דין מרד היו ין טס —

הב דך היאך היו טווין את הז אן הוא מלמ קות. כ ין ד טס

תילים פ ין, וקוצצין מהן ק ד ין דין טס עם החוטין: מרד

ל־מין בת עם כ ערו תילים ת ס, לעשות אותן פ לארך הט

ל הן "זהב". חוט אחד ש ב אמר נ ש ואפוד, ן חש ב ומין

ל־מין ומין, כלת, וכן עם כ ל ת ה חוטין ש ש זהב, עם ש

ביעי עם הב חוט ש ה, והז ש פול ש ינין חוטן כ ל־המ כ ש

ל־אחד ואחד: כ

יצו וקצ דהבא ד י טס ידו 3 ורד

ובגו תכלא גו ב ד למעב חוטין

ובגו זהורי צבע ובגו ונא ארג

עבדו תפן 4 כ ן: אמ עובד בוצא

סטרוהי רין ת על פן מלפ לה

עלוהי י ד קונה ת 5 והמין מלפף:

כלא ת הבא ד עובדה כ הוא ה מנ

זיר ש ובוץ זהורי וצבע ונא וארג

ה: 6 ועבדו יד יי ית מש מא די פק כ

צן מרמ ען ק מש ברלא אבני ית

על מפרש תב כ ליפן ג דהב ד

י יתהון ו ראל: 7 וש ני יש מהת ב ש

דכרנא אבני אפודא תפי כ על

ית יי יד פק די מא כ ראל יש לבני

עובד נא חש ית 8 ועבד ה: מש

כלא הבא ת עובד אפודא ד ן כ אמ

זיר: ש ובוץ זהורי וצבע ונא וארג

נא ע הוה עיף עבדו ית חש 9 מרב

עיף: פתיה א וזרת ה ארכ א זרת

סדרי עה ארב בה לימו 10 ואש

סמקן קדמאה סדרא טבא אבן

ירקן וברקן סדרא חד: 11 וסדרא

וסבהלום: בזיז ש דין אזמרג נינא ת

רי טרקיא ליתאה קנכ 12 וסדרא ת

רביעאה 13 וסדרא עגלא: ועין

ען ק א וברלא ופנטירי מש רום ימ כ

למותהון: אש ב דהב ד צן מרמ

ראל ני יש מהת ב א על ש 14 ואבני

מהתהון ש על עסרי י רת ת אנון

בר ג עזקא ד גלוף כ מפרש תב כ

בטין: ש ר עש לתרין מה ש על

ין מתחמן כ נא ת 15 ועבדו על חש

16 ועבדו כי: ד הב ד דילו ג עובד

ין עזקן דהב ותרת צן ד ין מרמ רת ת

ין עזקתא על רת דהב ויהבו ית ת ד

נא: רין סטרי חש ת

2. תהלים קלו, ו. 3. למתוח.

SECOND (FIFTH) READING

288

CHASIDIC INSIGHTS which the priests are imbued with the holiness re-quired to perform their tasks. Inasmuch as it is these tasks, the priestly rites, that cause God’s presence to be continuously revealed in the Tabernacle, the descrip-

tion of the priestly vestments is included here, rather than together with the descriptions of how the Taber-nacle and its furnishings were made.22

22. Likutei Sichot, vol. 3, p. 934.

PEKUDEI

3 In order to fashion the gold threads, they hammered out the sheets of gold and he cut them into threads, to be intertwined with the turquoise, purple, and scarlet wool, and the fine linen. The Ephod was made with a woven design. 4 They made attached shoulder straps for it; they were attached by sewing at its two visible ends as seen from the back. 5 The belt that fastened it and that was above it was made like it, of one piece with it, and out of the same 28-strand thread: one gold thread twined with six threads of turquoise wool, one gold thread twined with six threads of purple wool, one gold thread twined with six threads of scarlet wool, and one gold thread twined with six threads of twined linen—as God had commanded Moses.6 They made the two rectangular onyx stones encased in gold settings; they were engraved, as a signet ring is engraved, with the names of Israel’s sons. 7 He then affixed them to the upper ends of the shoulder straps of the Ephod as stones of remembrance of the righteousness of the sons of Israel—as God had commanded Moses.

Making the Breastplate8 He made the Breastplate of woven design, out of the same 28-strand of fabric as the Ephod was made: four threads of gold, one twined with six threads of turquoise wool, one twined with six threads of purple wool, one twined with six threads of scarlet wool, and one twined with six threads of twined linen. 9 They made the Breastplate to be folded over into a square, a span long and a span wide when folded over. 10 They set it with four rows of mounted gems: The first row was a row contain-ing a carnelian, an emerald, and a topaz. 11 The second row: a carbuncle, a sapphire, and a diamond. 12 The third row: a zircon, an agate, and an amethyst. 13 The fourth row: an aquamarine, an onyx, and a jasper. They were mounted so as to be encased in settings of gold. 14 The gems bore the names of the twelve sons of Israel, all twelve by name; each one’s name was engraved as on a signet ring, for all twelve tribes. 15 For attaching the top edge of the Breastplate to the shoulder straps of the Ephod, they made pure gold chains, braided like cords. 16 They made two gold settings and two gold rings, and they attached the two rings to the two upper corners of the Breastplate.

Exodus 39:3-16

288

RASHI עות גב עות, המ גב פארת המ עת. ת גב ארי המ פארות: 28 ואת־פ המ

פקודי

ONKELOS על־ ת הטבע י על־שת ב הזה ת עבת ה שתי יתנו ו 17

נתנו ת עבת ה י שת קצות י שת ת וא 18 שן: הח קצות אל־ ד אפ ה ת על־כתפ יתנם ו ת משבצ ה י על־שתעל־שני ימו ויש ב זה ת טבע שתי יעשו ו 19 פניו: מול יתה: ב ד אפ ה אל־עבר אשר על־שפתו שן הח קצות ת כתפ על־שתי ם יתנ ו זהב ת טבע י שת יעשו ו 20

על ממ מחברתו ת לעמ יו פנ ממול טה מלמ ד אפ האל־ מטבעתיו שן את־הח וירכסו 21 ד: אפ ה שב לחד אפ ה על־חשב הית ל לת תכ יל בפת ד אפ ה ת טבעאת־ יהוה צוה אשר כ ד אפ ה ל מע שן הח ולא־יזח

ה: פ משד אפ ה יל את־מע ויעש 22 במחוברין( )שישי שלישי

י כפ בתוכו יל י־המע ופ 23 לת: תכ יל כל ג אר עשה מיעשו על־שולי ו 24 ע: יקר יב לא סב יו לפ א שפה תחרמשזר: שני ותולעת ן וארגמ תכלת י רמונ יל המעים עמנ את־הפ ויתנו טהור זהב עמני פ יעשו ו 25

ים: רמנ ה בתוך יב סב המעיל על־שולי ים רמנ ה בתוך ת יב לשר יל סב ן על־שולי המע ן ורמ עמ ן ורמן פ עמ 26 פ

ה: ס אשר צוה יהוה את־מש כן ולבניו: הר ג לא עשה אר ש מ ת ש יעשו את־הכתנ ו 27

ת שש ואת־ י המגבע אר ש ואת־פ 28 ואת המצנפת ש

ר משז שש ט אבנ את־ה ו 29 משזר: שש ד הב מכנסי צוה אשר כ ם רק עשה מ י שנ ותולעת ן וארגמ ותכלת

ה: ס יהוה את־משיו על ויכתבו טהור זהב דש זר־הק נ יץ את־צ יעשו ו 30

ה: יהו דש ל ם ק י חות מכתב פתוח

דהב על דילן ד ין ג רת 17 ויהבו ת

נא: חש סטרי על עזקתא ין רת ת

רין ת על ד דילן ג ין רת ת 18 וית

צתא ין מרמ רת סטרוהי יהבו על ת

לקבל אפודא תפי כ על ויהבונין

עזקן ין רת ת 19 ועבדו אפוהי:

סטרי רין ת על יאו ו וש דהב ד

לעברא י ד ה ספת על נא חש

ין רת גיו: 20 ועבדו ת דאפודא מל

ין רת ת על ויהבונין דהב ד עזקן

קביל מל רע מל אפודא תפי כ

וי מעל לופי ית ב לקבל אפוהי

ית 21 ואחדו אפודא: להמין

נא מעזקתה לעזקתא דאפודא חש

א למהוי על המין חוטא דתכלת ב

וי נא מעל רק חש אפודא ולא יתפ

ה: יד יי ית מש י פק מא ד אפודא כ

דאפודא מעילא ית 22 ועבד

ה כלא: 23 ופמ מיר ת עובד מחי ג

רין ש פום כ ה לגו פיל כ מעילא ד

סחור סחור ה לפמ ף מק תורא

פולי ש על 24 ועבדו זע: יתב לא

ונא וארג כלא ת רמוני מעילא

25 ועבדו זיר: ש זהורי וצבע

א י זג ית ויהבו כי ד דהב ד ין זג

מעילא פולי ש על א רמוני גו ב

א 26 זג א: רמוני גו ב סחור סחור

פולי ש על ורמונא א זג ורמונא

א ש מ לש סחור סחור מעילא

ה: מש ית יי יד פק י ד מא כ

בוצא ד תונין כ ית 27 ועבדו

ולבנוהי: לאהרן מחי עובד

וית דבוצא א מצנפת 28 וית

מכנסי וית דבוצא א כובעי בח ש

זיר: 29 וית המינא בוץ ש בוצא ד

ונא וצבע זיר ותכלא וארג בוץ ש ד

יי יד י פק ד מא כ ר צי זהורי עובד

ציצא ית 30 ועבדו ה: מש ית

וכתבו כי ד הב ד א דקדש לילא כ

תב מפרש עזקא כ גלוף ד עלוהי כ

קדש ליי:

THIRD (SIXTH) READING

289

PEKUDEI

17 They attached the two gold braids to the two rings on the upper corners of the Breastplate. 18 They attached the two other ends of the two braids to the two settings, which they affixed towards the front of the shoulder straps of the Ephod. 19 They made two additional gold rings and attached them to the two lower corners of the Breastplate, on the corners of its edge that faces the Ephod, the rings being attached to the inner fold of the Breastplate. 20 They made a third set of two gold rings, and attached them to the outer edge of the lower ends of the two shoulder straps at the back of the Ephod, next to where they were joined to it, above the belt of the Ephod. 21 They linked the Breastplate by its rings to the rings of the Ephod with a cord of turquoise wool so the Breastplate would be situated firmly above the front of the belt of the Ephod and so the Breastplate would not come loose from the Ephod—as God had commanded Moses.

Making the RobeThird Reading (Sixth when combined) 22 Betzalel made the Robe to be worn un-der the Ephod, woven completely out of turquoise wool. 23 The edge of the top opening of the Robe was folded inwards, as with the col-lar of a coat of mail: all around its opening there was an edging so that it would not be torn. 24 On the lower hem of the Robe they made hollow spheres shaped like pome-granates out of turquoise, purple, and scarlet wool, intertwined. 25 They made bells of pure gold and placed the bells between the pomegran-ates, all around the lower hem of the Robe, amid the pomegranates: 26 a bell and a pomegranate, a bell and a pomegranate, all around the lower hem of the Robe, for the Tabernacle service—as God had commanded Moses.

Making the Tunics, the Headgear, and the Sash27 They made the woven linen tunics for Aaron and his sons, 28 and the linen Turban for Aaron, the splendid but less elaborate linen hats for his sons, and the linen trousers for all of them, all out of twined linen. 29 And they made the Sash for Aaron’s Tunic and the other sashes for his sons’ tunics embroidered out of twined linen and turquoise, purple, and scarlet wool—as God had commanded Moses.

Making the Forehead-Plate30 They made the Forehead-plate, the holy crown, of pure gold, and they inscribed upon it with script like that of a signet ring the words “Holy unto God.”

Exodus 39:17-30

289

RASHI

פקודי

ONKELOS עלה ת על־המצנפת מלמ לת לת יל תכ 31 ויתנו עליו פת

ה: ס אשר צוה יהוה את־מש כבני יעשו ו מועד הל א ן משכ ת כל־עבד כל ות 32

ה כן עשו: פ ר צוה יהוה את־מש ל אש כ ל כ ישראהל את־הא ה אל־מש את־המשכן יאו ויב 33 רביעי

יו ועמד יו{ }בריח בריחו יו קרש יו קרס ואת־כל־כליו ים מאדמ ה אילם ה ת עור ה ואת־מכס 34 ואדניו: ך: המס כת פר ת וא ים התחש ת ער ה ואת־מכסרת: הכפ ת וא יו ואת־בד עדת ה את־ארון 35

ים: הפנ לחם ת וא יו את־כל־כל את־השלחן 36

ה ערכ המ ת נר יה רת את־נ ה הטהר ה את־המנר 37

מזבח ואת 38 המאור: שמן ת וא ואת־כל־כליה ת וא ים הסמ רת קט ת וא ה המשח שמן ואת ב הזה

הל: ח הא ך פת מס

תילים היה צנפת מלמעלה. ועל ידי הפ 31 לתת על־המ

יץ ר לומר: הצ תר. ואי אפש מין כ צנפת, כ יבו על המ מוש

ערו היה נינו: ש ים4 ש חיטת קדש ש הרי ב על המצנפת, ש

יץ היה ין, והצ פל יח ת ם מנ ש ין ציץ למצנפת ש נראה ב

ה, למט יץ והצ למעלה צנפת המ הרי צח, המ נתון על

אן יתי בה: כ צנפת מלמעלה"? ועוד הקש ומהו "על המ

אה ו הצ ובענין כלת", ת תיל פ נו עליו ת הוא אומר: "וי

כלת"5? ואומר אני תיל ת מת אתו על־פ הוא אומר: "וש

צנפת, לפי מ הן ב רו ב כלת" זה, חוטין הן, לקש תיל ת "פ

מצחו. ב רנו יקש ה ובמ לאזן, מאזן א אל אינו יץ הצ ש

יו ובאמצעיתו, ני ראש כלת לש והיו קבועין בו חוטי ת

ני וש ראשו. ב הוא ש כ צנפת מ ב ותולהו רו קוש הן ב ש

חת על ואחת מת כל־קצה וקצה, אחת ממ חוטין היו ב

ך הוא נוח לקשור, ואין כ אמצעו, ש לצד מצחו, וכן ב

"על־ נאמר: לכך חוטין. ני מש פחות ב ירה קש רך ד

יהם ראש ר וקוש כלת". ת תיל פ ו"עליו כלת", ת תיל פ

על יבו ומוש ערפו, למול מאחוריו יחד ם ל כ נים הש

כלת" ת תילי "פ נאמר לא ש תמה ת ואל צנפת. המ

סו רכ ן ואפוד: "וי חש הרי מצינו ב ין הן? ש הואיל ומרב

נים חות מש רחך פ כלת"6, ועל כ פתיל ת ן וגו' ב את־החש

עות טב י ת ש היו ן החש קצות י ת ש ב הרי ש היו, לא

עות האפוד י טב ת י כתפות האפוד היו ש ת ן, ובש החש

ל־ ומכ עה חוטין היו, ירה ארב רך קש ד ולפי ן, נגד כ ש

ראל. ני יש עשו ב ר: 32 וי נים אי אפש חות מש מקום פ

ביאו את־ ה ה' וגו"': 33 וי ר צו כל אש לאכה, "כ את המ

ה לא עש לא היו יכולין להקימו. ולפי ש ן וגו'. ש כ ש המ

רוך־הוא דוש ב יח לו הק ן, הנ כ ש מ ה שום מלאכה ב מש

לא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כבד הקמתו, ש

ה העמידו. אמר אדם לזקפן, ומש אין כח ב ים, ש רש הק

ר הקמתו על רוך־הוא: איך אפש דוש ב ה לפני הק מש

מקימו, כ נראה ידך, ב ה את עסק לו: אמר אדם? ידי

ן"7 כ ש אמר: "הוקם המ נ והוא נזקף וקם מאליו. וזהו ש

י תנחומא8: — הוקם מאליו. מדרש רב

א דתכלת חוטא עלוהי 31 ויהבו

מא כ א על מל א מצנפת על ן למת

לימת 32 וש ה: מש ית יי יד פק י ד

זמנא ן כ מש נא כ מש ל־עבידת כ

יד יי י פק כל ד ראל כ ני יש ועבדו ב

ן עבדו: 33 ואיתיאו ית ה כ ית מש

וית רסא פ ית ה מש לות נא כ מש

פוהי עברוהי ל־מנוהי פורפוהי ד כ

ועמודוהי וסמכוהי: 34 וית חופאה

קי וית חופאה דכרי מסמ כי ד דמש

א רכת פ וית ססגונא כי דמש

35 ית ארונא דסהדותא דפרסא:

36 ית א: רת פ כ וית אריחוהי וית

לחם וית ל־מנוהי כ ית תורא פ

ית דכיתא א מנרת 37 ית א: י אפ

ל־ כ וית סדרא בוציני בוצינהא

דאנהרותא: חא מש וית מנהא

ית דהבא ד חא מדב 38 וית

א סמי חא דרבותא וית קטרת ב מש

נא: כ תרע מש רסא ד וית פ

4. זבחים יט, א־ב. 5. שמות כח, לז. 6. לעיל פסוק כא. 7. שמות מ, יז. 8. פקודי סימן יא.

FOURTH (SIXTH) READING

290

PEKUDEI

31 They placed a cord of turquoise wool on it to pass over the top of the Tur-ban—as God had commanded Moses.

Presenting the Work to Moses32 All the work of making the Tabernacle, the Tent of Meeting and its ac-coutrements, was completed by the artisans. The rest of the Israelites brought23 everything they had donated exactly in the manner that God had commanded Moses. Fourth Reading 33 The people then presented everything that the artisans had done to Moses so he could inspect each article and make sure they had done ev-erything correctly.24 Although they had not been explicitly instructed to assemble and erect the Tabernacle, they surmised that this might be included in the com-mand to fashion the component parts. On the other hand, they knew that most of the commands regarding making the Tabernacle were phrased in the singular,25 so they presumed that erecting the Tabernacle should also be done by only one in-dividual—but the planks proved too heavy for one person to lift. Thus, they con-cluded that either (a) erecting the Tabernacle could not have been included in the instructions to fashion its component parts, or that (b) it had been, but they had been weakened physically (and not only spiritually) by the incident of the Golden Calf. They therefore brought everything to Moses, confident that he would be able to erect it—either with Divine help, or with his own strength, which had not been diminished by the incident of the Golden Calf.26 They brought the inner, tapestry-covering of the Tabernacle to Moses, the Tent of goat-hair coverings, and all the other accoutrements of the Tabernacle: its clasps, planks, crossbars, pillars, and bases; 34 the roof of red-dyed ram skins, the roof of tachash hides, and the partition Curtain; 35 the Ark of Testimony, its rods, and the Cover; 36 the Table and all its utensils and the showbread; 37 the pure gold Candelabrum with its lamps—the lamps in due order—and all its utensils, and the oil for illumination; 38 the golden Altar, the anointing oil, the incense offering, and the Screen for entrance of the Tent;

CHASIDIC INSIGHTS 33 They brought the Tabernacle to Moses: The peo-ple knew that Moses had to erect the Tabernacle, even though they had done all the work of constructing and preparing its components themselves.

The same applies to the spiritual Tabernacle we each construct within ourselves. We must do all we can on

our own to form and prepare all its component parts, but after that we must be sure to enlist the aid of the “Moses” of our generation, whose task it is to actualize our connection with God. Then we can be assured that all the pieces of our inner Tabernacle will unite seam-lessly to perform their function in the fullest way.27

23. Cf. Rashi here and on 36:7, above; Likutei Sichot, vol. 11, p. 170. 24. v. 43, below; Likutei Sichot, vol. 26, p. 276. 25. Cf. note to 25:17, above. 26. Sichot Kodesh 5730, pp. 551-560. 27. Likutei Sichot, vol. 11, p. 172.

Exodus 39:31-38

290

RASHI

9. תהלים צ, יז.

פקודי

ONKELOS אשר־לו שת הנח ואת־מכבר שת הנח מזבח | ת א 39

את 40 ואת־כנו: ר את־הכי ואת־כל־כליו יו את־בדואת־המסך יה ואת־אדנ יה את־עמד ר חצ ה י קלעכל־כלי ת וא יה דת וית יו יתר את־מ ר חצ ה ער לשד השר י את־בגד 41 ד: מוע הל לא ן המשכ ת עבדואת־ ן הכה ן הר לא דש הק י את־בגד דש בק ת לשרל אשר־צוה יהוה את־משה כן ן: 42 ככ י בניו לכה בגדה את־ רא מש וי ה: 43 עבד ת כל־ה ל א ישרא בני עשו אשר צוה יהוה כן עשו ה כ ה והנה עשו את כל־המלאכ

ה: פ ם מש ויברך אתאל־משה יהוה וידבר 40:1 במחוברין( )שביעי חמישי

ים תק דש לח ד באח ראשון ה דש ביום־הח 2 ר: לאמעדות ה ת ארון ם א ושמת ש ד: 3 הל מוע א ן את־משכן את־השלח באת וה 4 כת: את־הפר ן אר על־ה וסכת את־ עלית וה ה את־המנר באת וה את־ערכו רכת ועארון לפני רת לקט הזהב ה את־מזבח תת ונ 5 יה: רת נה ונתת 6 ן: למשכ תח הפ את־מסך ושמת עדת הד: הל־מוע א משכן תח פ י לפנ עלה ה מזבח ת אתת ונ המזבח ובין ד מוע הל ין־א ב ר את־הכי תת ונ 7

ים: ם מ ש

רה ש ת ש רצון יהי להם: אמר ה. מש אתם ויברך 43

עלינו אלהינו אדני נעם ויהי ידיכם. ה מעש ב כינה ש

מזמורים ר עש מאחד אחד והוא וגו'. ידינו ה ומעש

הגנה, לשון על־הארן. וסכת 3 ה"9: למש ה "תפל ב ש

י מערכות ת הרי מחיצה היתה: 4 וערכת את־ערכו. ש ש

נים: ל לחם הפ ש

א וית סרדא חא דנחש 39 ית מדב

וית אריחוהי ית לה י ד א דנחש

סיסה: ב וית יורא כ ית ל־מנוהי כ

א ית עמודהא דרת 40 ית סרדי ד

לתרע רסא פ וית סמכהא וית

ל־ הא וית כ א ית אטונוהי וסכ רת ד

זמנא: ן כ למש נא כ מש לחן פ מני

א ש מ לש א מוש ש י לבוש 41 ית

א לאהרן י קדש א ית לבוש בקדש

א: ש מ לש בנוהי י וית לבוש הנא כ

ן כ ה מש ית יי יד פק י ד כל 42 כ

לחנא: ל־פ כ ית ראל יש ני ב עבדו

א ל־עבדת כ ית ה מש 43 וחזא

יד פק י ד מא כ יתה עבדו והא

ה: מש יתהון ובריך עבדו ן כ יי

למימר: ה מש עם יי יל 40:1 ומל

חד ב קדמאה דירחא יומא 2 ב

ן כ מש נא כ מש ית קים ת לירחא

ארונא ית ן תמ י ו 3 ותש זמנא:

ית ארונא על ל ותט דסהדותא

תורא פ ית 4 ותעיל א: רכת פ

א ר ית סדרה ותעל ית מנרת ותסד

ית ן 5 ותת בוצינהא: ית ותדלק

א סמי ב לקטרת דהבא ד חא מדב

י ו ותש דסהדותא ארונא לקדם

נא: כ למש תרעא ד רסא פ ית

דעלתא חא מדב ית ן 6 ותת

ן כ מש נא כ מש רע ת לקדם

ין ב יורא כ ית ן 7 ותת זמנא:

ן ותת חא מדב ובין זמנא ן כ מש

א: ן מי מ ת

6 You shall place the sacrificial Altar in front of the entrance of the Tabernacle, the Tent of Meeting. 7 You shall then place the Laver between the Tent of Meeting and the Altar, and you shall put water in it.

FIFTH (SEVENTH) READING

291

PEKUDEI

39 the copper Altar, its copper Grate, its rods and all its utensils; the Laver and its base; 40 the crocheted hangings of the Courtyard, its poles and its bases; the Screen for the entrance of the Courtyard, its tying ropes and its stakes; and all the utensils for the service in the Tabernacle, for the Tent of Meeting; 41 the netted packing cloths for use in the Tabernacle, the sacred garments for Aaron the priest, and the garments of his sons for their service as priests.42 The Israelites had done all the work exactly in the manner that God had commanded Moses. 43 Moses saw that they had indeed done all the work exactly as God had com-manded, and Moses blessed them, saying, “You have done all this so that God’s presence will again dwell among you. May His presence indeed rest on what you have done.” He prayed: “May the pleasantness of the presence of God, our God, be upon us. God, please validate the work of our hands for us in this way.”28

The Command to Erect the TabernacleFifth Reading (Seventh when combined) 40:1 God spoke to Moses, saying: 2 “You will have to erect the Tabernacle during the week of installation rites29 in order to perform these rites. But this will not constitute the Tabernacle’s official erection as such; this will be indicated by the fact that you will dismantle the Tab-ernacle each day during this week and also by the fact that you will be allowed to erect and dismantle it by a team of workers rather than by one person. But on the following day, the first day of Nisan, the first month, you shall erect the Tabernacle, the Tent of Meeting, yourself, and leave it standing. Only you may perform this official erection of the Tabernacle;30 even though you were exempt until now from any work involving the construction of the Tabernacle,31 I have reserved its official erection for you. The people were correct in surmising that erecting the Tabernacle was part of the command to build it, but it was not be-cause they had been weakened by the incident of the Golden Calf that they could not lift the planks: the planks are indeed too heavy for one person to lift naturally. They were therefore right to bring everything to you.”32 Moses then asked, “But how will I lift the planks by myself?” God replied, “Do not worry; you will apply yourself to the task and I will help you do it.33 3 After you have erected the structure, you shall place there the Ark of Testi-mony, and you shall screen the Ark with the Curtain. 4 You shall bring in the Table and set up its arrangement of showbread, and you shall bring in the Candelabrum and light its lamps. 5 You shall place the golden incense Altar in front of the Ark of Testimony, and you shall emplace the entrance Screen for the Tabernacle.

28. Psalms 90:17; Likutei Sichot, vol. 11, pp. 169-172. 29. Above, 29:1. 30. Likutei Sichot, vol. 11, pp. 181-183. 31. Above, 35:5. 32. Above, v. 33. 33. Rashi on 39:33, above.

Exodus 39:39-40:7

291

RASHI

פקודי

ONKELOS ר: חצ ער ה ך ש יב ונתת את־מס ר סב חצ 8 ושמת את־הן ואת־ שחת את־המשכ ה ומ קחת את־שמן המשח 9 ולדש: ק יה וה יו ואת־כל־כל אתו וקדשת כל־אשר־בו וקדשת ואת־כל־כליו ה על ה את־מזבח שחת ומ 10

שחת ומ 11 ים: דש ק דש ק ח המזב והיה ח את־המזבת־ א והקרבת 12 אתו: וקדשת ואת־כנו ר את־הכים את חצת ור מועד הל א תח אל־פ יו ואת־בנ הרן אשחת דש ומ י הק ת בגד ן א הר ת־א ים: 13 והלבשת א במיב תקר ואת־בניו 14 י: ל וכהן אתו וקדשת אתו חת אשר מש ם כ שחת את ת: 15 ומ ם כתנ והלבשת אתם משחת להם ת להי ה ית ה ו י ל הנו וכ ם את־אביהצוה ר אש ל כ כ משה ויעש 16 ם: רת לד ם עול לכהנת

ה: ס יהוה אתו כן עשד באח ית השנ בשנה ראשון ה דש בח י ויה 17 שישי

ן ויתן ה את־המשכ קם מש ן: 18 וי ם המשכ דש הוק לחיו ויקם את־ ן את־בריח יו וית שם את־קרש יו וי את־אדנאת־ שם וי ן על־המשכ הל את־הא ש ויפר 19 יו: עמודאת־ יהוה צוה אשר כ עלה מלמ יו על הל הא מכסה

ה: ס מש

ים: פרש את־האהל. הן יריעות העז 19 וי

סחור סחור א רת ד ית י ו 8 ותש

א: רת ד תרע ד רסא פ ית ן ותת

דרבותא חא מש ית ב 9 ותס

בה י ל־ד כ וית נא כ מש ית י ותרב

ויהי ל־מנוהי כ וית יתה ש ותקד

חא מדב ית י 10 ותרב א: קדש

ש ית ל־מנוהי ותקד דעלתא וית כ

ין: חא קדש קדש חא ויהי מדב מדב

סיסה ב וית יורא כ ית י 11 ותרב

ש יתה: 12 ותקרב ית אהרן ותקד

זמנא ן כ מש לתרע נוהי ב וית

ש 13 ותלב א: מי ב יתהון ותסחי

י ותרב א י קדש ית אהרן ית לבוש

קדמי: ש מ ויש יתה ש ותקד יתה

ש יתהון קרב ותלב נוהי ת 14 וית ב

מא כ יתהון י 15 ותרב תונין: כ

שון מ ויש אבוהון ית יתא רב די

רבותהון להון למהוי ותהי קדמי

16 ועבד לדריהון: עלם לכהנות

ן כ יתה יי יד פק י ד כל כ ה מש

קדמאה ירחא ב 17 והוה עבד:

קם חד לירחא את א תניתא ב ת ש ב

ית ה מש 18 ואקם נא: כ מש

י ית ו וש ויהב ית סמכוהי נא כ מש

ית ואקם עברוהי ית ויהב פוהי ד

על רסא פ ית 19 ופרס עמודוהי:

דפרסא חופאה ית י ו וש נא כ מש

יי יד פק י ד מא כ א על מל עלוהי

ה: ית מש

over it—as God had commanded Moses.Moses then began to place the furnishings in their proper place inside and out-side of the Tabernacle. As soon as he finished positioning each furnishing, he performed the task for which that furnishing was used. Even though normally, the individual furnishings would not function unless the entire Tabernacle was in place,39 special conditions applied to the inaugural process that took place this day.40 Moses had officiated as the priest during the seven consecration days, per-forming all the regular daily priestly rites. On the eighth day, the 1st of Nisan, Moses continued doing this.41 Aaron offered only the installation offerings, and only began to officiate at the regular daily rites the next day.

39. See Overview to parashat Vayakheil. 40. Likutei Sichot, vol. 31, pp. 218-222. 41. Rashi on v. 29, below.

SIXTH (SEVENTH) READING

292

PEKUDEI

8 You shall set up the Courtyard all around, and emplace the Screen for the entrance of the Courtyard. 9 You shall take the anointing oil and anoint the Tabernacle and all its contents; you will thereby sanctify it and all its utensils, making it holy. 10 You shall anoint the sacrificial Altar and all its utensils; you will thereby sanctify the Altar, making the Altar become holy of holies. 11 You shall anoint the Laver with its base and thereby make it holy. 12 “You shall bring Aaron and his sons to the entrance of the Tent of Meeting and immerse them in the water of a mikveh. 13 During the week of installation rites, you will have to dress Aaron and his sons yourself,34 since they will not yet be qualified to function as priests and therefore will not be able to perform any part of the priestly service—including dressing themselves in their priestly vestments. On the 1st of Nisan, however, they shall begin to officiate as priests, so in principle they will be able to dress themselves. Nonetheless, you shall still dress Aaron one last time in the holy garments and anoint him, and you will thereby sanctify him and he shall minister to Me. Since it is Aaron’s offerings this day that will cause My presence to be revealed in the Tabernacle, thereby fulfilling the purpose of its construction, and constructing the Tabernacle is in your charge, you must prepare him for performing this day’s rites by dressing him. 14 His sons, however, will not perform this day any rites related to the fulfillment of the Tabernacle’s construction. Still, since this is the first day they will serve as priests, you must inaugurate them into this office by putting on their main priestly vestment, the tunic. Therefore, after they put on their trousers, you shall bring forth his sons and dress them in tunics. They shall then put on their sashes and headdresses themselves.35 15 You shall then anoint them as you anointed their father, and they will min-ister to Me, and so it shall be that their anointing will endow them with an everlasting priesthood throughout their generations.”16 On the 23rd of Adar, Moses began performing the installation rites on Aaron and his sons, as God had commanded him36 and as will be described in detail later.37 Then, on the 1st of Nisan, Moses did the rites of this day exactly as God had commanded him.

Erecting the TabernacleSixth Reading 17 Thus, it was in Nisan, the first month, of 2449, the second year after the Exodus, on the first of the month, that the Tabernacle was for the first time erected and not dismantled the same day. 18 Moses erected the Tabernacle: he set up its bases, fitted its planks, inserted its crossbars, and erected its pillars. He could not lift the planks on his own, but, as God had told him, he applied himself to the task and the planks rose up by themselves.38 19 He spread the Tent of goat-hair sheets over the first covering of the Taber-nacle, the tapestries, and placed the ram-skin and tachash-skin roof of the Tent

34. Above, 28:41, 29:5-6, 8-9. 35. Likutei Sichot, vol. 26, pp. 288-294. 36. Above, 29:1-46. 37. Leviticus 8. 38. Rashi on 39:33, above.

Exodus 40:8-19

292

RASHI

פקודי

ONKELOS ים את־הבד וישם ן אר אל־ה עדת את־ה ן וית ח ויק 20

עלה: מלמ ן אר על־ה רת את־הכפ ן וית ן אר על־הך כת המס ת פר שם א ארן אל־המשכן וי 21 ויבא את־ה

ה: ס אשר צוה יהוה את־מש עדות כ ל ארון ה סך ע וין המשכ רך י על ד מוע הל בא את־השלחן ן וית 22

לפני חם ל ערך עליו ך ויער 23 כת: לפר מחוץ נה צפה: ס אשר צוה יהוה את־מש יהוה כ

רך ן על י כח השלח ד נ הל מוע 24 וישם את־המנרה בא

צוה אשר כ יהוה לפני ת הנר ויעל 25 גבה: נ ן המשכה: ס יהוה את־מש

כת: הפר לפני הל מועד בא ב הזה וישם את־מזבח 26

את־ יהוה צוה אשר כ ים סמ רת קט יו על ויקטר 27

ה: ס משן: 29 ואת מזבח תח למשכ שביעי 28 וישם את־מסך הפ

את־ יו על ויעל הל־מועד א משכן תח פ ם ש ה על הה: ס אשר צוה יהוה את־מש ה כ עלה ואת־המנח ה

ן וית המזבח ובין ד מוע הל בין־א ר את־הכי שם וי 30

ן ובניו הר וא ה נו מש חצו ממ ור ה: 31 ים לרחצ מה מ שד מוע הל אל־א ם בבא 32 ם: ואת־רגליה ם את־ידיהאת־ יהוה צוה אשר כ צו ירח ח אל־המזב ם ובקרבת

ה: ס משאת־ ן וית ח ולמזב למשכן סביב ר חצ את־ה קם וי 33

ה: פ ה את־המלאכ חצר ויכל מש ער ה ך ש מס

צפנה. ן כ ש המ ירך על 22 הלוחות: את־העדת. 20

א", תרגומו: "צד ית: ירך. כ ל רוחב הב פוני ש חצי הצ ב

קטר עליו קטרת. ל אדם: 27 וי צדו ש הוא ב ה ש רך הז י כ

היטיבו ב בקר ב בקר אמר: "ב נ מו ש חרית וערבית, כ ש

מיני יום הש על עליו וגו'. אף ב רת וגו'"10: 29 וי את־הנ

ה והקריב ש מש מ ן, ש כ ש הוא יום הקמת המ לואים, ש למ

אמר: נ ש ביום, בו צטוו נ ש צבור, חוץ מאותן נות קרב

מיד: הת עולת את־העלה. וגו'"11: ח זב אל־המ "קרב

אמר: נ ש מו כ מיד, ת ל ש נסכים מנחת נחה. ואת־המ

ה נו מש מן וגו'"12: 31 ורחצו ממ ש לול ב רן סלת ב "ועש

ה. ם לכהנ ל וו כ לואים, הש מיני למ ואהרן ובניו. יום ש

הם: ה עמ ה" — בו ביום קדש מש ין מנ ש ותרגומו: "ומקד

קרבו: י ש מו "ובקרבם" — כ 32 ובקרבתם. כ

סהדותא ית ויהב 20 ונסיב

על א אריחי ית י ו וש ארונא ב

א על ארונא רת פ ארונא ויהב ית כ

ארונא ית 21 ואעל א: על מל

א דפרסא רכת י ית פ ו נא וש כ למש

מא כ דסהדותא ל על ארונא ואט

ית 22 ויהב ה: מש ית יי יד פק י ד

א צד על זמנא ן כ מש ב תורא פ

א: רא לפרכת נא צפונא מב כ דמש

לחם ד סדור עלוהי ר 23 וסד

ה: יי ית מש יד י פק ד מא יי כ קדם

ן זמנא כ מש א ב י ית מנרת ו 24 וש

נא כ דמש א צד על תורא פ לקבל

א קדם יי רומא: 25 ואדלק בוציני ד

י ו ה: 26 וש יד יי ית מש י פק מא ד כ

זמנא ן כ מש ב דהבא ד חא מדב ית

עלוהי 27 ואקטר א: רכת פ קדם

ית יי יד פק י ד מא כ סמין ב קטרת

רסא דתרעא פ י ית ו 28 וש ה: מש

חא מדב 29 וית נא: כ למש

ן כ נא מש כ תרע מש י ב ו דעלתא ש

וית עלתא ית עלוהי ק ואס זמנא

ה: יד יי ית מש י פק מא ד מנחתא כ

ן כ מש ין ב יורא כ ית י ו 30 וש

ן מ ת ויהב חא מדב ובין זמנא

ה מנ ין ש 31 ומקד לקדוש: א מי

ה ואהרן ובנוהי ית ידיהון וית מש

ן כ למש מעלהון רגליהון:32 ב

חא למדב ובמקרבהון זמנא

ה: יד יי ית מש י פק מא ד ין כ ש מקד

סחור סחור א רת ד ית 33 ואקם

ית ויהב חא ולמדב נא כ למש

ה מש יצי וש א רת ד דתרע רסא פ

א: ית עבידת

10. שמות ל, ז. 11. ויקרא ט, ז. 12. שמות כט, מ.

SEVENTH READING

293

PEKUDEI

20 Moses took the Tablets of the Testimony from the wooden ark he had made himself42 and placed them in the Ark. He positioned the rods on the Ark, and placed the Cover on top of the Ark. 21 He brought the Ark into the Tabernacle, and emplaced the partition Curtain so that it would screen the Ark of Testimony—as God had commanded Moses. He then put the broken first set of tablets into the original wooden ark he had made. This ark preceded the people whenever they traveled and was taken with them into the battlefield when they went to war.43

22 He placed the Table in the Tent of Meeting on the northern side of the Tab-ernacle, outside the Curtain. 23 He then set up an arrangement of showbread on it before God—as God had commanded Moses—even though it was Sunday, and the showbread is normally laid out on the Table only on the Sabbath.44

24 He placed the Candelabrum in the Tent of Meeting opposite the Table, on the southern side of the Tabernacle. 25 He then lit the lamps before God—as God had commanded Moses—even though it was morning, and the lamps are normally lit only in the evening.45

26 He placed the golden Altar in the Tent of Meeting, in front of the Curtain. 27 He then burned an incense offering on it—as God had commanded Moses. He burned the incense once in the morning and once again in the evening, in ac-cordance with the normal practice; there was no exception to the normal practice in the case of the incense.46 Seventh Reading 28 He emplaced the entrance Screen for the Tabernacle. 29 He then placed the sacrificial Altar in front of the entrance of the Tabernacle, the Tent of Meeting, and upon it he sacrificed the daily ascent-offering and its accompanying grain-offering and libation—as God had commanded Moses.47

30 He placed the Laver between the Tent of Meeting and the Altar, and put water in it for washing. 31 From it Moses and Aaron and Aaron’s sons would wash their hands and feet—Moses on that day only, Aaron and his sons from that day on. 32 They would wash whenever they entered the Tent of Meeting or drew near to the Altar—as God had commanded Moses.33 Moses then set up the Courtyard surrounding the Tabernacle and the Altar, and he emplaced the Screen of the entrance of the Courtyard. With this, Moses completed the work. Aaron then performed the inauguration rites, as will be described in detail later on.48

42. Above, 34:1, 4; Nachmanides. 43. Numbers 10:33, 35-36; 31:6; Rashi ad loc.; Rashi on Deuteronomy 10:1. 44. Above, 25:30. 45. Above, 27:20-21. 46. Likutei Sichot, vol. 6, pp. 225-233. 47. Above, 29:40. 48. Leviticus 9-10. Additional events of this day are narrated in Numbers 5:1-4, 6:22-7:17, 7:89, 8:5-9:14.

Exodus 40:20-33

293

RASHI

פקודי

ONKELOS א הל מועד וכבוד יהוה מל ענן את־א מפטיר 34 ויכס ה

ד מוע הל אל־א לבוא ה מש ל ולא־יכ 35 ן: את־המשכן: את־המשכ א מל יהוה וכבוד ענן ה יו על י־שכן כל ל בכ ן יסעו בני ישרא ענן מעל המשכ עלות ה 36 ובה

עד־יום יסעו ולא ענן ה ה יעל ואם־לא 37 ם: מסעיהתהיה ש וא ם יומ על־המשכן יהוה ן ענ כי 38 לתו: הע

ם: ל בכל־מסעיה ילה בו לעיני כל־בית־ישרא ל

ה לבוא אל־אהל מועד. וכתוב אחד 35 ולא־יכל מש

תוב הכ א ב עד"13? מו אל־אהל ה מש "ובבא אומר:

אמר הענן". עליו כן י־ש "כ יניהם: ב והכריע י ליש הש

היה עליו הענן — לא היה יכל לבוא, ל־זמן ש ה, כ מעת

ית־ ר עמו: 38 לעיני כל־ב ק הענן — נכנס ומדב ל נסת

היה נוסעים היו ש ע כל־מס ב כל־מסעיהם. ב ראל יש

אף תם חני מקום ם. ש יחנו ר אש קום מ ב שוכן הענן

ה "אל וכן עיו"14, למס לך "וי וכן ע", "מס קרוי הוא

ה חזרו ונסעו, לכך נקראו קום החני מ מ מסעי"15. לפי ש

עות": ן "מס כל

חסלת פרשת פקדי

זמנא ן כ מש ית עננא 34 וחפא נא: כ מש ית אתמלי דיי ויקרא למיעל ה מש יכיל 35 ולא עלוהי רא ש ארי זמנא ן כ למשית אתמלי דיי ויקרא עננא עננא קות ל 36 ובאסת נא: כ משראל יש ני ב נטלין נא כ מש וי מעללא 37 ואם לניהון: מט כל בנטלין עד יומא ק עננא ולא ל יסתיקרא ענן 38 ארי קותה: ל דאסתוחיזו יממא ב נא כ מש על דיי ה לעיני כל־ תא הוי בליליא ב אש

לניהון: כל־מט ראל ב ית יש ב

13. במדבר ז, פט. 14. בראשית יג, ג. 15. במדבר לג, א.

SEVENTH READING

Its customary at the end of the public reading of any of the Five Books of Moses for the congregation (followed by the reader) to say:

חזק חזק ונתחזק!

294

צ״ב פסוקים. בל״י כ״ל סימן.51

סכום פסוקי דספר ואלה שמות א׳ר״ט. אר״ט סימן. וחציו אלהי״ם ל״א תקל״ל. ופרשיותיו י״א. א״י ולילה ללילה יחו״ה דעת סימן. ופרקיו מ׳. תורת אלהיו זה בית אשר תבנו לי סימן. וסדריו כ״ט. בלב״ו סימן. מנין הפתוחות ס״ט והסתומות צ״ה. סך הכל קס״ד פרשיות. ישלח עזרך מקודש ומציון

יסעד״ך סימן.

PEKUDEI

Maftir 34 The cloud covered the Tent of Meeting, and the glory of God filled the Tabernacle. 35 Moses could not enter the Tent of Meeting since the cloud had rested on it, and God’s glory filled the Tabernacle. But when God withdrew the cloud, Mo-ses could enter and converse with God.49 36 The Tabernacle remained in place from the 1st of Nisan to the 20th of Iyar. There-after, whenever the cloud rose from above the Tabernacle, the Israelites would embark on all their journeys.50 37 If the cloud did not rise, they would not travel until the day it rose. 38 For wherever they camped, the cloud of God was above the Tabernacle by day, and fire would be there by night, visible to the entire House of Israel, at all the stations of their journeys.

49. Leviticus 1:1, Numbers 7:89. 50. As described in detail in Numbers 9:15-10:10, 10:35-36. 51. Likutei Sichot, vol. 6, p. 408; Igrot Kodesh, vol. 21, #7981.

Exodus 40:32-38

Its customary at the end of the public reading of any of the Five Books of Moses for the congregation (followed by the reader) to say:

Be strong! Be strong! And let us strengthen each other!

294

The Haftarah for parashat Pekudei may be found on p. 330.The Maftir and Haftarah for Shabbat Shekalim may be found on p. 343.

The Maftir and Haftarah for Shabbat Parah may be found on p. 351.The Maftir and Haftarah for Shabbat HaChodesh may be found on p. 356.